Politically Honest.

אני חושב שקצת פיתחתי יותר מדיי למישהי שיש לי איתה פחות מדיי.

אני חושב עליה כל היום, אני מדבר עליה, אני רק מחכה שהיא תתחבר כי עוד לא שברנו את מחסום הטלפון, ואלוהים יודע כמה שאני שונא את המכשיר הארור הזה. כתבתי כבר שיר... המצב גרוע מכפי שאני חושב. 

הקטע הגרוע יותר הוא שזה נורא זמין, אני יכול להגיע אליה ולבדוק את זה, יש שתי בעיות. הראשונה היא שזה באופניים, עד כמה שזה משפיל בשלב בו כבר היה יכול להיות לי רישיון בלי מלווה, והשנייה היא שבחמישי הקרוב אני נעלם לתאילנד לשבועיים וחצי ובכלל לא דיברתי איתה על זה.

אז פשוט ממשיכים לחיות, מחכים שהיא תתחבר ושנוכל לדבר, שאני אוכל לקבל מסרים טיפה יותר ברורים לגבי כמה אני צריך להתאמץ, או לפחות שיהיה לי תירוץ להתקשר. אני יודע שזו התחלה של הפסד צורב, שהמסירות הזו והחולשה שלי לבחורה הזו בסוף יפילו את זה,

אבל טוב לי להיות קצת פגיע.

שלכם, ג'מיני, שהתחיל לכתוב המון ראפ, סתם כי זה קל ומשפר את החריזה, פלוס אני נהנה מזה.