הינה אנחנו, מלאי השראה וחסרי כיוון,
במדינה שבה אמונה היא מפלגת במקום מחזקת,
בתרבות שבה כשאתה רוצה לחפש קצת רוק התוצאה הכי פופולארית היא "רוקדים עם כוכבים"
עם דיבור על פיו אם יש לך זין למשהו או אין לך זין אליו זה לא משנה,
והטעות הלשונית הכי נפוצה היא טעות בין זכר ונקבה.
עם אומנים שמעדיפים לגור בחו"ל,
שעושים במקרה הטוב מוזיקה מקורית עם מסרים פופוליסטים
או מוזיקת פופ עם תכנים מקוריים.
עם שפה שבה המילה "רומנטיקה" שאולה מלעז,
וחצי מהסלנג שלה לקוח מהשפה שבה מתכננים את חיסולנו.
עם בלוגרים שכותבים על כמה שעצוב וכואב ועל מחדלים חברתיים,
על תקשורת שנטפלת למה שמעניין ולא למה שחשוב,
שתוקפת אנשים ולא תופעות,
וחברה שמקבלת את כל זה בשקיקה לעוד.
עם אנשים שב10 בלילה רוצים כבר לישון,
ועם פוסטים שמלאים במשפטים עלק-חכמים
אבל הם בעצם סתם אמצעי עלק-אומנותי להעביר את הזמן.