כשאני מותקף מכל הכיוונים קשה לי להגיב. כנראה שאחרי כמה שניות בודדות של שחרור אגרופים אקראיים פשוט אפול לריצפה כמחווה לאלו שניסו עד עכשיו להפילני, אתכווץ בעצמי בשקט ואספוג את הבעיטות. אם מתים, אז מתים, ואם לא - יש סיפור גבורה לספר אחר כך לאישה.
טוב, זה לא בדיוק סיפור גבורה, אבל זה ללא ספק יזכה אותך בהמון אהבה אחרי שתנקה את הדם (ואם היא באמת אוהבת אותך, גם לפני). את ההחלמה תנסה לעשות לבד, בלי בתי חולים וכל החרא הזה, האישה תתפור את הפצעים שצריכים את זה ואת כל השאר יפתרו וודקה ותחבושות מערכת העזרה הראשונה, או יוד לבעלי אמצעים.
מוזיקה פאנקית ברקע, באס שעושה את העבודה לצד תופים קצת פחות צפויים מהרגיל ובחורה עם קול עדין שמזמזמת בעדינות את המילים, כשלפעמים מגיעים מקטעי ג'יבריש שמכניסים אותך למצברוח שובב. אני יודע שאת כאן איפשהו, רק תתקשרי ותושיעי אותי. רק תשתחררי מהכלא השקוף והמטאפורי שבו את נמצאת, תתפשטי לגמרי ותנשקי אותי קלות בצוואר. זה באמת לא הרבה לבקש.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
