אני כותב ביד ימין. זה לא מפתיע, וזה גם לא אמור להפתיע, אבל זו עובדה חשובה למישהו שכותב הרבה, ומשתמש ביד הזו הרבה בהמון תחומים. זו היד הכי חזקה שלי, הכי מתוחכמת שלי, שיודעת לעשות הכי הרבה דברים.
הבעיה היא כשהכלי הכל כך חשוב והכרחי הזה, יד ימין, שכולם משתמשים בו המון לכל כך הרבה תחומים, פתאום נגנב. זה כמו המכוניות האמריקאיות שהתגלו פתאום כקלות כל כך לפריצה. אתה פשוט פותח את מכסה המנוע, מחליף את המחשב של הקודן ויאללה - נסעת לאן שבא לך עם אחלה מכונית. אחלה מכונית, רק שמור עליה טוב, שלא יפרצו לך.
הלב שלי מחובר ליד דרך מספר צינורות. גם זה לא כל כך מפתיע, הרי הדם צריך להגיע מאיפשהו והיד לא עושה את הדברים האלה בעצמה. ואל תזיינו לי בשכל שהכל מגיע מהמוח. יש משהו שכואב בחזה כשמרגישים רע, יש משהו שמגיע מאיפשהו באחורי הריאות כשבוכים. בעצם, תזיינו לי, לא אכפת לי. גם ככה מה שחשוב לא יספוג את מיצי התשוקה שלכם.
בקיצור, היא לקחה לי את יד ימין. זה היה דיי פשוט. מסתבר שיד ימין, ועוד אחת שכותבת, קל מאוד לגנוב. רק נכנסים אל הלב, מנתקים כמה צינורות ולוקחים את היד איתך כאילו לא קרה כלום. נשארות קצת צלקות, אבל מי רואה? זה מאחורי הריאות. ואז קיבלת אחלה דבר. יודעת לכתוב, ולעשות כל כך הרבה דברים בהמון תחומים. רק תיזהר, כי ממש קל לגנוב אותה.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
