Politically Honest.

אני צוחק עליכם. מגחך על כל האוהבים שחושבים שהם אוהבים,

רק כי כל יום הם שולחים אסמסי "בוקר טוב" ו"לילה טוב",

או כי הם הביאו פרחים לשבת כמו שהם מביאים כל שבוע.

מביע חרטה על זה שאני לא מטומטם כמוכם, טיפש ותמים,

שפשוט לא יודע מה זו אהבה אמיתית ובגלל זה כל כך קל לי לקבל את העובדה

שככה נראים החיים ביחד.

כשהלב שלך חושב, כשהמוח שלך פועם, כשאתה מסתכל על מישהי

והיא נראית כמו שיא גן העדן ושפל הגיהנום כשהם מתעלסים בעדינות,

כשאתה קם ונרדם עם פחד שנובע מאומץ חייתי על גבול המפלצתי,

כי אתה יודע שלדבר הכי חשוב לך בעולם יש רצון חופשי ואין לך מה לעשות לגבי זה.

(והלוואי והייתי מאמין בזה בעצמי, אבל כל שנה שחולפת האהבה הממסדית מאמצת אותי אליה ומרדימה אותי בקומפורט שלה והקלות שלה, בעוד הרומנטיקה האמתית הכניסה אותי לחדר ההמתנה הכי משומש בעולם.)