סוף סוף קצת מוזה בשנת שירות הזו...
שני שירים שנכתבו עם ילד בכיתה ד' שגר פה ממול. אחד האחים.
זכויות שמורות לשנינו.
נסיעות
ילדה יפה שיער אדום
יושבת במפרסת בצהרי היום
חושבת על הגבר שמחכה לה בדרום
ומכאן היא לא הולכת
כי כאן נמצא
כל מה שהיא רוצה
אבל הוא מחזיק קצר את מה שהיא צריכה
ילדה יפה חולצה כחולה
נוף שקיעה וזה נראה שהעולם מגיע לה
אבל הגעגועים בשבילה כמו מחלה
ומכאן היא לא הולכת
כי כאן נמצא
כל מה שהיא באמת רוצה
אבל הוא מחזיק קצר את מה שהיא צריכה
נסיעות לא נגמרות, הגלגלים זזים
אבל המרחק לא מתקצר
ולא מרגישים
שבאמת נוסעים
נסיעות לא נגמרות
נסיעות לא נגמרות
יום רגיל
יום רגיל עם מושיקו ולין במרפסת במושב
משתעממים ומסתכלים על כל עובר ושב
עשרה טרקטורונים ו9 קסדות
נוסעים מולנו בסאון והמולה לשדות
יום רגיל עם מושיקו ולין במושב על המרפסת
מקווים לא להידרדר לשיעמום של משחקי תופסת
ואני עוד חושב על הבחור ההוא בלי הקסדה
נתפס לי בראש כמו כתם שחור נקודה
יום רגיל עם מושיקו ולין במושב, ויש רוח קרה
הרגשה מגעילה מוזרה, שמשהו רע קרה
מיתרים מנגנים צלצולים נשמעים
ושקט מוחלט חוץ מזה מהשדות
אני לא מפחד מהמשטרה
אני לא מפחד על עצמי
אני יודע לנהוג, ואני מהזה בסדר
אני סומך עליי אני מכיר אותי
יום רגיל עם מושיקו ולין במושב, ויש רוח קרה
9 טרקטורונים ו9 קסדות חוזרים בדממה בשיירה
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
