מישהי להתקשר אליה בלילה.
אני יודע שאת לא רגילה לזה, את לא החברה שלי או משהו כזה ואני גם לא חושב שזה בכיוון. אבל בגלל הקשר הבאמת טוב הזה, ועם כל האהבה והחיבור וההבנה שלך כלפיי, אני ממש מבקש שתעני לי על הצורך הריגשי הזה.
מישהי להתקשר אליה בלילה. וכמה שיותר רחוק מהכיוון של אמא. או אולי קצת בכיוון, כי פרויד אמר שזה עוזר. עכשיו יקח לי כמה שורות להתנתק ממחשבות על אמא שלי. מקווה שאני אצליח לכתוב כמו שאני רגיל בלי להקיא. בכל מקרה, אם את עדיין קוראת אחרי החרטוטים הלא ברורים שלי על התסביכים הלא ברורים שלי, סימן שאת מתאימה למשימה. את, הרי, גם תמיד קוראת. וזה אומר שאת מסוגלת גם לשמוע. מקווה שהקול שלך רך.. שהראש שלך פתוח.. ושהפרצוף שלך יפה. אבל את זה אני לא חייב לדעת כל הזמן, וגם לא כל כך יכול לבדוק, אז אפשר לוותר על הקריטריון.
שלא תירתעי כשאני מדבר על מין בצורה כנה. שלא תתביישי להגיד באמת מה דעתך.. מהניסיון שלך ומהראש והלב שלך. ותעשי לי טובה, כמה שפחות התנזרות. תמימות זה חמוד, אבל סלידה מהדברים הטובים באמת זה מתסכל. אני מתמודד עם זה הרבה, אז אני יכול להגיד. אה, ושתקחי אותי ברצינות כשאני אומר לך שאני חולה נפש, לא כי אני באמת חולה נפש אלא כי אף אחד אחר לא לוקח ברצינות. שתביני שלפעמים אני אוכל את עצמי עד שלא נשאר כלום חוץ מעצמות, מוח ופעימות חשמליות. ביולוגית זה לא הגיוני, אבל מנטאלית זה עובד כמו קסם. את תהיי חייבת גם ללמוד את ההבדל הזה שבין הגוף הפיזיולוגי למרחב המנטאלי... הבדל שבאמת קשה לתפוס.
בקיצור, תשאירי ת'מספר שלך.
לא באמת. זה רק קטע. נו, מהקטעים האלה שאני תמיד כותב. אלה שאף פעם לא מגיעים למומלצים, כנראה בגלל כמות המסרים המיניים שבהם, או אולי כי הם לא מספיק טובים. אולי זה עניין של מזל.
אני כבר אתקשר למישהי אחרת, עזבי להתסבך עכשיו ביחסי קוראת-כותב, את גם בטח יותר צעירה ממני, זה בלאגן.
ואגב, גברת צעירה, תפסיקי לקרוא בבלוגים עם כל כך הרבה מסרים מיניים ולכי לעשות שיעורי בית!
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
