Politically Honest.

יש לי בעיה חמורה מאוד בזמן האחרון בכתיבה. היא דיי פשוטה בהגדרתה, האמת - אני פשוט לא כותב.

כדי לכתוב כמו שצריך אני זקוק לשלושה דברים במקביל: השראה, זמן, ומחשב. הקומבינציה הארורה הזו כל כך נדירה לי בזמן האחרון שאני מרגיש שאני מתחיל לאבד את זה, לא להנות, לא להתחבר - כל השירים שעוברים לי בראש במהלך הימים האלה, ותאמינו לי שלא חסר, פשוט לא עוברים למקלדת ומשם למסך ולמאגרי הנתונים הוירטואליים שלא נגמרים.

אוף, אני מאלץ את עצמי. מי יתן ויהיה לי מפגש עם הקומבינציה מתישהו בקרוב, כי אני מתגעגע רצח.

נ.ב. - אבא שלי מתפלא על ההבדל בין איך שאני מתבטא בכתב לאיך שאני מנהל שיחה. אני טוען שכשאני כותב אני פי אלף יותר חד, יותר אמיתי ויותר משקף את ראיית העולם שלי. זה עוד משהו שמהדהד לי בראש הרבה בזמן האחרון, אחרי ששניים-שלושה אנשים אמרו לי את זה בשנתיים האחרונות - אני רואה את העולם אחרת. מי שמכיר אותי גם פנים-אל-פנים וגם פנים-אל-מסך, מוזמן לחוות דעה.

יאללה ביי.