צורות חדשות לנגן את אותם האקורדים.
שוב החיים טובים מדיי. ההווה לא מדאיג, העתיד מתקרב כל כך בשקט שאי אפשר להרגיש בו. רק צריך למצוא עבודה כדי להרוויח את לחמי ולא להתחיל לינוק את מה שנשאר מהבר-מצווה, ומשם הכל ישאר מתוק.
נערת הגומי באיזון מושלם על הקורה, אפילו לא נראה שהיא רועדת או נוטה לאיזה צד. הולכת הלוך ושוב, לפעמים קופצת, מדיי פעם אפילו גלגלון. הכל יציב. אולי רק חסרים קצת יותר גלגלונים.
הידיים מתעבות. החזה מנופח. האצבעות מחכימות, לומדות עוד רמה ועוד רמה של מיומנות. רק הסרעפת והגרון מסרבים לשתף פעולה כדי להגיע לנירוונה אמיתית, שלמות עצמית, מה שתמיד רציתי.
זה החזון, זו הדמות שאני רואה בראש. בלי חולצה, מיקרופון ביד, קרבולת מוהיקנית על ראש מוגלח, עם מוזיקה מכל העולם בראש ומילים מהלב לשפתיים והחוצה.
אם אני מתמיד בזה את החודש הזה? המצב יהיה מדהים. אם אני מצליח לשמור על זה גם בנח"ל? אני מגיע לשירות שלי בתור הבן אדם שרציתי להיות, מוכן ויכול לעשות כמעט הכל. כי ידע יחסר לי, ויש לי עוד הרבה דברים ללמוד.
עד סוף השל"ת (=מרץ) מקליטים אלבום. לפחות 10 שירים מקוריים מעובדים היטב.
שיהיה בהצלחה.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
