לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

Politically Honest.


אהבה חופשית.

Avatarכינוי: 

בן: 32





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2012    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
9/2012

הדלת לחדר שלי.


שמעי מותק. זה קסם לא נורמאלי.

תמיד אמרת שקשה לך להיות איתי עם כל המחשבות האלה שרצות בראש. שאת כל הזמן נזכרת במה שהיה פעם, עם אנשים אחרים, שזה עושה לך רע. עבדנו על הזה המון פעמים, ואת כבר יודעת לגמרי שאני לא דומה להם, שאני שונה. שאני הדבר האמיתי, מה שתמיד רצית. מה שכל אחת רוצה. החיידקים האלה בראש זו הבעיה האחרונה שלנו.

כדי להסביר לך על הפיתרון אני קופץ כמה שנים אחורה. כן, שנים שלמות. כל כך הרבה שאפילו לא היית בתמונה, ואת יודעת כמה זמן את כבר אצלי בראש. זה היה בערך בכיתה ח', כשפתאום סתם להיות חכם לא היה טוב מספיק לבית הספר. אני בא ממשפחה מאוד מחבקת, אבל מאוד דורשת - אמא שלי הייתה כל כך מתאכזבת כשהציונים שלי הפכו ממצויינים לרק "טובים" שרציתי לקבור את עצמי, או אותה, באדמה. נשאתי על גבי כמות תסכול כפולה משילד יכול לסחוב, לא היה לי חשק לכלום ובטח שלא ללמוד ולהשקיע. 

הבעיה הגדולה שלי ללמוד הייתה הדמיון המטורף שלי והראש שלא מפסיק לעבוד. 24\7, חולם בהקיץ או מנתח דברים ותבניות מתוך אינסומאניה מתמשכת. הייתי נכנס לחדר, לוקח עיפרון ואת המחברת, ופשוט מתחיל לקשקש ציורים "מודרניים" בפינות. מהר מאוד כל הדף היה בנוי גלים, זיגזגים, מעגלים וסופות טורנדו מעופרת ואולי 10-15 מילים כתובות. המצב הזה של לשבת על כיסא, מול שולחן, עם דבר אחד ספציפי להתמקד בו ובלי אף אחד שיעזור לי בזה - היה לי מאוד מתסכל, ומאוד לא מועיל. 

יום אחד הכל השתנה. אני חושב שראיתי על זה משהו בערוץ 8, ואז קראתי קצת באינטרנט. ואז ראיתי שהמון אנשים ניסו לעשות את זה, וחלק הצליחו, והגשימו את כל מה שהם רצו. דיברתי על זה עם המדריך שלי בכושר-קרבי, והוא אמר לי שאם זה קיים זו באמת המצאה גדולה. אז ביקשתי שיקפיצו אותי לחבר של אבא שלי בגלבוע - יש לו כל מיני ג'ובים אבל הוא בעיקר נגר. אמרתי לו שאני צריך עזרה, שזה הרבה לעשות לילד בכיתה ח' כל הטרטור הזה. לקחתי את ההוראות ממה שהצלחתי לחבר מהאינטרנט ומהערוץ, התייעצתי איתו קצת, וחזרנו הביתה עם הטנדר שלו כדי להתקין את הדלת החדשה שלי.

 

היא נראית רגילה, אני יודע. אבל בתוכה יש לוכד חלומות, ועוד כמה טריקים מגניבים שעוזרים - ברגע שאת נכנסת לחדר ומפעילה את זה את מצליחה להתנתק. מהכל. כל השריטות, הסרטים, הכאבים והאשליות נשארים בחוץ ומחכים. את לא חושבת על שום דבר חוץ ממה שאת צריכה לעשות. את מבינה איזה גדול זה? כמה כוח יש לך בידיים? כמה חופש? זה החופש שאף אחד לא מצליח להשיג. החופש מהעולם הזה. החופש להפוך כל דבר לעולם ומלואו. האמת שאני זה שיצאתי מפגר שחיכיתי כל כך הרבה זמן עד שגיליתי לך, אבל את יודעת, זה סיפור מביך, ולא בטוח בכלל שאת מאמינה בקסמים. בכל זאת, כרגע נראה שזאת האופציה האחרונה שלנו. אז תזכירי לי כשאת באה, נפעיל את הקסם. סוף סוף נהיה רק את, אני, ומה שבא לנו לעשות.

 

נכתב על ידי , 23/9/2012 18:41  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Oktez_95 ב-23/9/2012 22:20



47,405
הבלוג משוייך לקטגוריות: פילוסופיית חיים , סיפורים , שירה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לGemini II אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Gemini II ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)