Politically Honest.

טוב שמעו חבר'ה.

אני יודע שמהות הבלוג הזה הוא לדבר הרבה על אהבה, אחר כך לזיין לכם בשכל שהיא לא קיימת, פה ושם לזרוק משהו חינוכי או אידאולוגי ואז קצת להתבכיין על זה שאני חולה נפש רציני ושאני צריך עזרה. טוב, אני סתם אוהב את המשפט הזה, אין לו קשר לפוסט.

זה פוסט הנצחה (בקטע טוב) לניסיון הכי טוב שהיה לי עד היום להציל מערכת יחסים. קשר בין שני אנשים. ואני לא מדבר על איך שהוא תפקד, אני מדבר על הרגשות, על כמה שהקשר הזה משחק לך עם המוח - והרי אתם חייבים להסכים שקשר טוב זה קשר שמשחק לך חזק עם המוח. מן הסתם רצוי לחיוב, אבל קשר שלא משחק בך זה קשר מת. אם לא משנה מה קורה, אתה מרגיש את אותו הדבר, זה הזמן להגיד תודה ולעבור הלאה.

********

פתאום ראיתי את הפנים שלה כמו שלא ראיתי כבר המון זמן. היא נראיתה רעה. לא רע, חס וחלילה, אני חושב שזו אחת ההבעות הכי יפות שראיתי אצלה. אבל היא נראיתה כאילו לא אכפת לה, כאילו היא יותר טובה ממני. הרימה את האף, קצת את הגבות, הסתכלה במבט חודר. בלי חיוך, הדבר הכי קרוב לחיוך שהשפתיים שלה עשו היה הבעת גיחוך על מי שעומד מולה. העיניים שלה רשפו (אגב, מילה בת זונה) ניצוצות והמילים שלה נורו כמו סכיני קרח, דרך מעטה האדישות ישר לתוך הלב. לפעמים היא קוראת לעצמה טיפשה. כשהיא מדברת עם אנשים זה נראה כאילו היא שם כדי להיות ילדה טובה, כדי לרצות, כדי לצאת בסדר. וברגע אחד היא לא נראיתה אפילו טיפה טיפשה, או טובת לב, או חלשה בשום צורה. אף אחד לא הפעיל עליה כוח, היא שם כי היא רוצה להיות. כי היא נהנית מזה, מהמשחק הזה. 

היא יודעת יותר ממני. כמה יש לי להפסיד. זה היה נראה מנותק כל כך מהמציאות, כאילו אני מדבר עם בחורה אחרת לגמרי. אחרי חיים שלמים שאני מסתובב עם קללת ג'מיני של פיצול בין האדם המאושר בעולם הזה למישהו שמחפש את היציאה המהירה ביותר מהעולם הזה, כבר שכחתי שאני לא היחיד שנולד בין ה21 במאי ל21 ביוני. אז התרגלתי לאחת מהן, נכון. אבל כנראה שהשנייה נדחקה הצידה, לא יצא לי להכיר אותה בכלל. היא מציצה לפעמים, שולחת מבט כועס או זורקת הערה ואז חוזרת פנימה. אבל אתמול בלילה, למשך כמה שעות טובות של דיבור מתוח, אלימות מתונה, התזת כוסות מים וחפצים מתכתיים בכל החדר, היא תפסה שליטה.

אני עצמי כשאני כותב. היא עצמה, טוב, כנראה שאני לא באמת יודע מה הנוסחה. מה שבטוח זה שהכינוי "פחד", בניגוד ל"חורף" למשל, לא תואם אפילו בקצת את כל מה שיש לה להציע.