http://acollective.bandcamp.com/track/girls
A best of all possible worlds and girls don't speak up when they sleep alone
מדהים שלא משנה כמה צילומי וידאו של נשים וגברים עירומים מבצעים מעשים מגונים, קיצוניים או סתם מנומסים זה לזו אני אראה, סצינת סקס אחת בקליפורניקיישן יכולה להעלות לי נוסטלגיות מיניות שלא עלו לראשי כבר כמה חודשים טובים, ומעבר לכך - להזכיר לי כמה כיף ומגניב סקס יכול להיות כשיש בו שמץ של רומנטיקה ותחכום.
לעזאזל עם הכותבים הארורים של הסדרה הזו. עם הבמאי שלה, עם המלהקת שלה, עם הפאקינג מעצבת תלבושות שלה. אסור לי לראות שום דבר כזה יותר בחיים שלי. אז נכון שקמתי ליום דיי ריק, החברים שלי בקצוות תבל ואין מי שיזרום איתי לטיולים ברחבי הארץ והנפש. אבל זו לא סיבה לתת לנשמה שלי לפגוש את האקס המיתולוגי שלה למשגל כל כך ארוך ומשכר חושים, רק מתוך השיעמום. היא הייתה בתקופה טובה, בדיוק התחילה למצוא את עצמה, לצאת ממעגל הדכאונות שרק עכשיו אני מבין כמה הוא, והזכרונות ממנו, היו חלק משמעותי בו. הסיפורים שלו, הדרך שבה הוא מדבר אליה, הדרך שבה הוא נוגע בה - גורמים לה, לנשמתי הצעירה והמבולבלת, להפוך לגפרור של אש-תופת, להבה כבירה שבוערת אומנם בעוצמה אדירה אבל תכלה את עצמה מהר מאוד, מהר מדיי.
איך בבת אחת את כל תמונות העירום ששרצו להן בבטחה מאחורי האונה השמאלית שלי החליפה תמונה אחת של בחורה בטי-שירט ותחתונים. כל כך קלאסי! כל כך נוסטלגי, כל כך תמים ושובב יחדיו!
אין ספק שהכתיבה שלי מידרדרת ביומיים האחרונים. אני מקווה מאוד שהיום הזה לא יהיה משעמם ומפיל כמו רבים מדיי מקודמיו, ויוציא ממני לא רק את ההשראה אלא גם את החשק לצאת מהבית ולכבוש ת'עולם. בקיצור, תוציאו אותי מהבית, בזריז.
דר.
נ.ב. - "סליחה, אפשר לדעת מה הטלפון שלך?"
"בטח! גלאקסי 5. ושלך?"
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
