Politically Honest.

מתי יפסק גיל ההתבגרות הזה? אני בחור אחראי בן 20 שלוקח על עצמו עבודות חשובות ומהותיות. למה הרעב הזה לבשר אדם לא מפסיק? למה הגוף שלהן מהפנט אותי ככה, למה אהבה זה הרגש הכי חזק בחיים שלי? לא שאני מתלונן. בעיקר תוהה. זה חזק כל כך ואני פשוט לא מצליח להבין לפעמים, וגרוע בהרבה - לא מצליח לספק את הצורך הזה או לפחות להשלים איתו.

תמיד מרגיש שיש עוד פסגה לכבוש, עוד כמה אחוזים לתת או לקחת. שהגוף והנשמה שלי לא בנויים לאיך שהעולם הזה מתנהל, שהם דורשים יותר משהם מסוגלים להשיג. האש הזאת שבוערת בעצמות, בבטן, בחלל הגולגולת, באצבעות כף הרגל ובציפורני כף היד. היא בוערת חזק ולא מרפה. מושהית לכמה שעות במקרה הטוב. לא שבעה לעולם.

וכשתשבע בוודאי תרעב לעוד. ואם נשבור את הגבול הזה נרצה להגיע לגבול הבא. אבל המירוץ הזה פשוט לא נגמר. אני רוצה לכבוש את העולם כולו, ומשם לכוכבים. אני צריך קונטרה.