"גל? " אמרתי בהתרגשות מלווה בכעס.
"מה?... " הוא לחש.
"אתה מטומטם?! שעה אני מחפשת אותך ואתה לא עונה לי. הייתי בטוחה שכבר קרה לך משהו .." רעדתי.
"למה שיקרה משהו, כולה ישנתי. "
"טוב בוא תפתח לי את הדלת " אמרתי.
הוא פתח את הדלת וחיבקתי אותו במשך כמה דקות.
"אז... מה קרה? לא הבנתי.. " שאל.
התחלתי לספר לו איך שנבהלתי שרוני הזמין אותי לבית שלו, פעם ראשונה. איך הם היו מדוכים כאלה, ואיך שאני קישרתי את הכל בצורה לא נכונה.
"טוב. הכל בסדר איתי תירגעי .. בואי לחדר " הוא לחש לי.
נכנסתי לחדר שלו והדלקתי את האור, לא האמנתי למראה עיניי..
החדר היה מפוצץ בבלונים אדומים שכתוב עליהם I love ya!
היה גם שלט.. ה28.4.07 כאן זה התחיל ולא יגמר.
"אבל..מחר זה ה28... "
הוא התחיל לצחוק. "רק מזה אכפת לך" שיחק אותה נעלב.
"נראה לך?! אוי אני מתה עליך נשמה שלי!! " נישקתי אותו מלא נשיקות קטנות.
"עשית את זה היום כי מחר אני נוסע לדודים שלי..."
"זה בסדר, טיפשון... חח מכל מה שקה כבר הספקתי לשכוח מזה. בחיים לא חשבתי שאתה תעשה דבר כזה, מדהים שלי! "
"בואי נראה לך את המתנה שמנמנה " הוא לחש לי .
"בטח דובי לא? " חייכתי .
הוא הביט בי במבט מטומטם והמשיך.
הוא קנה מסגרת לתמונה בצורת לב, הוא שם תמונה של שנינו מתנשקים. תמונה שאני מאוד אוהבת. הוא קנה גם חולצה אדומה כזאת שכתוב עליה מאחורה אני אוהב אותך יפה שלי!
"איפה הדובי? " עשיתי פרצוף, כאילו נעלבתי.
הוא שתק.
"חח סתם! אני מתה על זה. אתה מדהים! "נישקתי אותו.
ואז הוא הביא לי דובי לבן שהוא שם מתחת למיטה.
"אז מה? שלוש חודשים ביחד? עבר לאט. אה? " חייכתי אליו אחרי 10 דקות.
"כן. לאט. " הוא אמר ודגדג אותי.
"רציני.. עבר מהר , כל יום עשית אותי מאושרת. חוץ מכמה ימים שפישלתי.. " אמרתי והבטתי למטה.
"פישלת? אם כבר אני! את.. אני לא יודע אפילו איך להגיד את זה...
את הכנסת אושר לחיים שלי.
לפני שבאת תמיד הייתי עסוק בלמצוא זיונים וכוסיות, ואז את באת, עם כל האהבה הזאת ו.. ו... " הוא השתתק.
"אני אוהבת אותך " לחשתי וחיבקתי אותו.
"גם אני..."
ישבתי אצלו עד 1 בלילה. היה ממש כייף, רק צחקנו והתנשקנו ודיברנו.. אני פשוט מטורפת על הילד הזה..
אני זוכרת שפעם הראשונה שהוא נישק אותי, עוד הרבה לפני שנעשינו חברים אמרתי לו שזה לא ילך... כי אני לא מכירה אותו. אמרתי לו שהוא דו פרצופי ולא צפוי, ושזה מפחיד לפעמים.
היום? אני מרגישה שגדלתי איתו. הוא סתם אוהב לעשות הרבה פוזה.
הגעתי הביתה החלפתי לפיג'מה ונשכבתי על המיטה. היה קשה לי להירדם, מאוד. רק חשבתי על היום...
*צלצול *
"הלו? " עניתי.
"שרי?...אני יכולה לבוא אליך? " שמעתי את קולה של חן.
"מה את רוצה? אה? " אמרתי בקוצר רוח.
"בבקשה..."
"טוב, בואי " אמרתי וניתקתי.
שהיא באה היא נראתה נורא. היא ישבה לידי ושתקה.
"אז... למה עשית את מה שעשית? למה ניסית להוציא אותי מגעילה? למה ניסית להפריד ביני לבין גל?..."
"אני...אני... " גמגמה.
"את מקנאה? " שאלתי אותה.
היא התחילה לצחוק, צחוק עצוב. "ממש לא.. " לחשה.
"אז מה? איך פתאום חברה טובה מתחילה להתנהג ככה?! " שאלתי אותה.
"את לא מבינה?...
הימים האלה שלא דיברנו היו הכי קשים בשבילי.
עברתי כ"כ הרבה דברים מאז שהכרתי אותך..
התחלתי לפתח אלייך אובססיה מוזרה כזאת, תמיד שבן התקרב אליך רציתי להעיף אותו, רציתי שתמיד תהיי לידי. בהתחלה לא חשדתי בכלום. לא חשבתי בכלל.
אבל זה התחיל להראות לי מוזר, מאוד. עד שהבנתי שאולי אני...
שאולי... אולי אני בעצם לסבית. המחשבה הזאת הבהילה אותי מאוד, והמחשבות התחילו להשתולל בתוכי, לא ידעתי מה לעשות! " אמרה כמעט בנשימה אחת.
"מה...מה... " לא היה לי מה להגיד.
"אני יודעת שזה נשמע מוזר. אבל לא קינאתי בך בגלל שאת יוצאת עם גל. קינאתי בגל...
וזה הפחיד אותי. חשבתי שאני עומדת לסבול כל החיים שלי... נכנסתי למלא פורומים של לסביות.
אבל באותו זמן הכרתי את שמעון, שגרם לי להתרגש מכל פעם שהיינו מדברים. אז, יכול להיות שאני דו.. או שסתם נהייתי אובססיבית אליך בצורה מפחידה " היא המשיכה.
"ו... ו... " המשכתי לגמגם. הכל פתאום נראה לי הגיוני!
"אני לא יודעת מה אני. אבל בינתיים, אני אוהבת את שמעון. אפילו שהוא לא יודע את זה. אני רוצה שנעבור הלאה, שנחזור להיות חברות טובות. אני ינסה להשתלט על עצמי...
אני מרגישה ש..." היא גיחכה " שאת כבר לא עושה לי את זה" .
התחלתי לצחוק. הכל נראה לי הגיוני. חיבקתי אותה, למרות שהייתי חייבת לציין שזה היה מוזר.
מאוד.
היא החליפה לפיג'מה .
"מה? את ישנה פה?... "שאלתי השקט.
"חח כן. התגעגעתי לשניצל המוקפא הזה שלכם " צחקקה.
=================================================
זה הפרק האחרון למשך תקופה בת שלושה ימים...
אני לא יהיה בבית.
אוהבת:)
=================================================
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
חצי מושלמת..