חצי מושלמת. סיפור בהמשכים.

-*- מצטערת על העיכוב... :]

אוהבתת -*-

=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=

התעוררתי ב11 בבוקר, והסתכלתי על חן.

הייתי בטוחה שמדובר בחלום , היה קשה לי להאמין שהכל בסדר עכשיו.

ישבתי בסלון וראיתי טלוויזיה עד שחן באה והתיישבה לידי.

"נו" אמרתי תוך כדי שהעברתי ערוצים, בניסיון נואש למצוא משהו נורמלי לצפות בו.

"נו מה? " פיהקה.

"תספרי על שמעון "

"אממ מה יש לספר? " היא חייכה.

"הכל! " ציוויתי .

"טוב אז.. הוא מדהים, מדהים מדהים! .. הוא ממש יפה, וגברי. יש לו חיוך, שאם את רואה אותו את חייבת לחייך גם. חיוך מדבק.

הוא גורם לי כל הזמן לרצות להיות איתו. הוא נותן תשומת לב, אבל לא יותר מדי.

הוא תמיד נעלם בשיא, וזה נותן טעם של עוד.

הוא לא משעמם אותי בכלל.. את יודעת שבדרך כלל נמאס לי מבנים מהר, אבל ממנו? עדיין לא ירד לי.. כאילו שאני באמת אוהבת מישהו בפעם הראשונה " סיימה וחייכה.

"יפה לך " אמרתי בחצי קנאה.

גם אני הרגשתי פעם ככה עם גל, אבל עכשיו אין יותר מדי ריגושים. רק אהבה ואהבה.

היא שתקה. היא נראתה חולמנית .

"חח איזה חמודה את! " צחקתי.

"מה? " היא שאלה.

"כלום ".

המשכנו לראות טלוויזיה עד ששמעון שלח הודעה. ראיתי איך חן קמה מייד ורצה לחדר שלי.

"מאמי.. בא לך להיפגש עכשיו? "

"הוא רוצה להיפגש עכשיו!! " היא חייכה והלכה להתלבש.

"אולי אני יבוא לפגוש אותו? " הצעתי.

"יאללה! הוא ישמח לראות שהשלמנו.. " היא התלהבה מהרעיון והתקשרה אליו.

היא סיפרה לו? טוב... חשבתי לעצמי.

קמתי והתלבשתי גם אני.

יצאנו החוצה לכיוון במרכז. הוא יחכה לנו שם.

הוא ישב שם , מלא ביטחון עצמי וחיוך מזויף. הוא נראה לי יותר מדי מניאק אבל לא אמרתי לחן כלום. לא רציתי לבאס אותה.

"חיימשלי!! " הוא אמר לחן ונישק אותה .

אחרי כמה דקות הוא אמר שלום וחייך. הוא נראה לי מוזר.

הייתי איתם איזה חצי שעה ואז חתכתי הביתה, לא היה נעים לי לשבת איתם. הרגשתי גלגל חמישי, הם דיברו ביניהם והתנשקו ואני ישבתי בצד.. הרגשתי מטומטמת.

בדרך חזרה חשבתי עליו, על השמעון הזה.

על המבטים, שיכול להיות שרק נראה לי, שהוא הגניב עליי. על החיוך הזה והצחוק המגעיל.

על הדרך שבה הוא מדבר.

נגעלתי ממנו, אך אני חייבת להודות. היה בו משהו מאוד מושך .

 אני מקווה שהוא לא יפגע בה.

ישבתי בבית ופשוט השתעממתי! לא היה מה לעשות חוץ מלשבת ולראות טלוויזיה. מהמחשב כבר מזמן נמאס לי.

ניסיתי לחזור לישון, אבל פשוט לא הצלחתי.

התקשרתי לגל אבל הוא לא ענה לי, כנראה שהוא עדיין ישן.

נכנסתי לאייסי שוב, וראיתי ש"שמעון הגבר" הוסיף אותי.

שמעון הגבר: מה קורה מאמי? זה שמעון... חבר של חן

שרוש: כן הבנתי. הכל טוב מה איתך?

שמעון הגבר: הכל סבבה.

שמעון הגבר : בא לך להיפגש?

- *- מה להיפגש? חשבתי לעצמי. -* -

שרוש: ?

שמעון הגבר : כן.. אני , את חן וחברים שלי,..אולי תכירי מישהו

שרוש: לא תודה נשמה יש לי חבר

שמעון הגבר : ידעתי

שרוש: ידעת למה?

שמעון הגבר : סתם את כזאת יפה שקשה להאמין שאת לבד

שרוש: ... תודה

שמעון הגבר: אין על מה

שרוש: אז אתה אוהב את חן? נכון?

שמעון הגבר: אמ כן...בטח למה לא..

שרוש: אתה נשמע חפיפניק מדי .... תזהר לפגוע בה

שמעון הגבר : אם את אומרת

שרוש : מזאת אומרת "אם את אומרת "??? אם אתה אוהב אותה אתה לא תפגע בה

שמעון הגבר: בצחוק כפרה.. .ברור שאני אוהב אותה

שרוש: טוב... ביי אני עפתי

-*- אמרתי והתנתקתי-*-

הוא נראה לי חתיכת מניאק בן זונה... אבל אם אני יגיד משהו לחן היא ישר תתקוף אותי ..היא בטח תגיד שאני מקנאה בה או משהו כזה.

אני מקווה שהכל יהיה בסדר. שאני סתם טועה בתחושות שלי.

"מאמי?! מה שמעתי את מכירה את שמעון הזה? תיזהרי ממנו נשמה יפה שלי!! " גל שלח הודעה לפלא שלי.

למה להיזהר ממנו? מאיפה הוא יודע בכלל שאני מכירה אותו?