אז הפוסט האחרון פה ממה שראיתי הוא בידיוק לפני שנתיים, לפני הגיוס. עכשיו כשאני משוחררת מה שכתבתי שם קצת מצחיק אותי- איזה צעירה פעורה הייתי! אולי בגלל שהשבוע ראיתי יותר מידי ״אוקוורד״ זה גרם לי לרצות לבטא את הרגשות שלי בבלוג הישן שלי, ואולי בגלל ששבוע שלם בבית יכול טיפה לחרפן אותי. לא יודעת מה משניהם נכון אבל מה שבטוח השבוע הזה כבר נגמר, זהו- חצי יום שישי ויום שבת ואז ראשון בבוקר מגיע!
מה קורה בראשון בבוקר? אז אני אתחיל מהסיבה שבגללה אני בכלל בבית שבוע שלם (משוחררת טרייה צריכה להיות עכשיו על מטוס לאיזה יעד טרופי ולא בבית עם טיפות אף, גזות, ממחטות, אקמול וייסורים).
ביום ראשון עברתי ניתוח באף. הייתי צריכה לעשות את זה לפני הרבה מאוד זמן (כבר בצבא היה לי תאריך) אבל אמא התעקשה שאם אני כבר עושה הליך רפואי כדאי גם לשלב תיקון אסתטי קטן. עד לאותו רגע לעולם לא ראיתי באף שלי משהו שצריך לתקן מבחינה אסתטית. נכון, מבחינה רפואית היה לי לא מעט בעיות שם אבל אף פעם לא ראיתי באף איזשהו חלק בפנים שיש לו חשיבות כלשהי. מאותו רגע גם דודה שלי הצטרפה להצעה ואז לא יכולתי להסתכל בתמונות של אנשים מבלי לשפוט את האפים שלהם, כולל את שלי. אז כן, עשיתי ניתוח לא פשוט שמשלב גם הליך רפואי וגם פלסטי. ההחלמה ממנו, לא ציפיתי שהיא תהיה כל כך קשה. אני יודעת שאני נשמעת ממש מתלוננת עכשיו ואני מרגישה קצת כמו תקליט שבור כי זה בידיוק מה שאמרתי לחברות שלי, אבל מה לעשות תתמודדו :) אני מיום שני (ישנתי בבית חולים לילה אחד) בבית, שזה לא כזה נורא כי גם ככה יש אובך נוראי בחוץ ובמילא אף אחד לא רוצה לצאת. פשוט אסור לי להיות בחום וגם אני נושמת רק מהפה בגלל כל מה שתקעו לי בתוך האף אז לנשום את האבק הזה ממש לא מתאים לי. מה גם שאני ניראת כמו חייזר עם גבס על האף, גזה מתחת לנחיריים כדי לחסום את הנוזלים שלא מפסיקים לצאת ובנוסף לכל זה יש לי שטפי דם נוראיים מתחת לעיניים שניראה כאילו מישהו נתן לי זבנג לפרצוף (כל יום הם מחליפים צבעים! היום זה צהוב! לפחות אלה שעל העפעפיים סגלגלים מה שמוסיף מראה מעושן ואפנתי). אבל כל זה יהיה בסדר כי לפחות כבר לא כואב לי הראש או האף וחוץ מלהחליף גזות ולשים טיפות בנחירייים (נשמע מגעיל, תתמודדו!) אני לא צריכה לעשות כלום. ביום ראשון בבוקר ממש בערב חג אני אלך לרופא והוא יוריד את כל השטויות שיש לי באף. אני קצת לחוצה מאיך שאני אראה ודיי מקווה שהשינוי לא יהיה ניראה לעין (לרוב האנשים אמרתי שהניתוח הוא פשוט רק רפואי וזה קצת יהיה מביך אם הם פתאום ישימו לב למראה שלי שהשתנה), אבל שהוא יהיה יפה והכי חשוב שאני סוף סוף אוכל לנשום מהאף. לכל דבר שאני אוכלת יש את הטעם של הנזלת שלי וזה קצת נמאס :/.
מספיק חפרתי על מצבי הבריאותי, עכשיו בחירות בחיים. אז ביום רביעי אני מתחילה פסיכומטרי ואני קצת לחוצה. המילים ממש ממש קשות ללמידה ואת רובם אני בכלל בחיים לא שמעתי. אני כבר לא בטוחה עד כמה טוב שאני בכלל ניגשת לפסיכומטרי ועד כמה זה טוב שביזבזתי על קורס כל כך הרבה כסף מהפיקדון. יכול להיות שלהיות מעצבת גרפית זה המקצוע שאני צריכה לבחור בו ולא איזו מתכנתת או מהנדסת מערכות מידע. תמיד אהבתי לעצב עוד מתקופת האתר(ים) שלי בטיפו שעיצבתי דברים לאנשים באנימיישן שופ ובפיינט שופ. גם בקורס צילום שעשיתי כל כך אהבתי את השיעורי עריכה שלנו בפוטושופ לייטרום! זה משו שתמיד אהבתי לעשות אבל אני לא בטוחה, אולי באמת כדאי לי להקשיב לעצות מהסדנת משתחררים וללכת על זה בתור משו מהצד כזה, לעשות קורס קצר כזה של יסודות כדי שאוכל לשלב את זה בעבודה אבל שזה לא יהיה המקצוע שלי. בכל זאת, אני כן צריכה לחשוב על מקצוע שיתן לי כסף ועיצוב גרפי גם הלימודים מאוד מאוד מאוד יקרים וגם בהתחלה לא עושים כל כך הרבה כסף (רק אולי בשלב שפותחים סטודיו עצמאי). מה גם שלא ראיתי מקומות אדירים ללימוד עיצוב גרפי ומאוד מושך אותי ללמוד בבן גוריון בבאר שבע שנה הבאה. ככה שאולי הפסיכומטרי זה באמת מה שאני צריכה להתעסק בו עכשיו (מה גם שאין כל כך דרך חזרה אחרי ששילמתי הכל ונרשמתי וזה). אחרי הפסיכו מה שאצטרך לחשוב עליו זה באמת מה ללמוד וזה.
עוד משו שמעסיק אותי זה תעסוקה. תוך כדי הפסיכומטרי אמרתי לעצמי בהתחלה שאני לא צריכה לעבוד תוך כדי, אלא להשקיע בלימודים את כל כולי. בהמשך אח שלי הציג דעה קצת אחרת, שאני צריכה למצוא משהו פשוט של איזה פעם-פעמיים בשבוע רק כדי שהמעסיק ישלם לי את הביטוח הלאומי ואני לא אצטרך לשלם כל חודש 160 שקל. אח שלי חכם בעניינים פיננסיים אז החלטתי להקשיב לעצה שלו ובאמת לחפש עבודה זמנית ופשוטה. אני יודעת שאף מעסיק לא ירצה כל כך לקחת מישהי לפעמיים בשבוע אז בהתחלה קצת וויתרתי, אבל אז מישהו שאני מכירה מהחטיבה פרסם על עבודה במרכז סקרים בטלפון שאפשרי לתת 2 משמרות בשבוע וכל משמרת זה רק 6 שעות. אז נכון שזו לא העבודה החלומית שלי בהייטק, אבל כרגע אין לי מקום לעקשנות כי בהייטק אני אעבוד כבר במשרה מלאה אחרי הפסיכו. מה שכן מצאתי משהו דיי חלומי שמאפשר לי לעבוד בחברת הייטק אדירה מהבית ולבוא למשרדים שלהם רק פעם בשבוע. הבחור שאחראי על המשרה התקשר אליי מארה״ב ודיבר איתי באנגלית והיה דיי מגניב, הוא גם הזמין אותי בידיוק לפני הניתוח לראיון השבוע אבל כתבתי לו מייל חזרה שאוכל רק שבוע הבא בגלל הניתוח והוא לא ענה לי מאז. אני ממש מקווה שהוא יענה יש מצב שאני אכתוב לו עוד מייל אבל בינתיים אני מחכה כדי לא להשמע נואשת או משו. בכל מקרה אם הדברים ילכו כמו שצריך אתפטר מהמרכז סקרים ברווור אני פשוט מחכה לתשובה. אם לא אתקבל אז לפחות יש לי משהו לעשות עד שאני אסיים את הפסיכו :).
זהו לחפירות כי שבת נכנסת עוד 2 דקות! שבת שלום שמלאה באף מלא בנזלת לכולםםם
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
.UnFabulous