UnFabulous

המצב בארץ היה מפחיד אתמול ובזמן האחרון בכללי עם כל הפיגועים. כשקבעתי ללכת להופעה של המפקדת שלי לשעבר (סופר מוכשרת- כותבת, מלחינה, שרה ומנגנת) בבר בתל אביב, לא היה לי מושג שבאותו יום בידיוק יהיה פיגוע בתל אביב. זה משום מה לא כל כך הפחיד אותי והחלטתי לצאת בכל זאת. אני מעדיפה לא לתת לדברים כאלה לגרום לי להסתגר בבית.

היו כאלה שזה השפיע עליהם יותר- חברה שלי מהקורס בסוף לא באה, וחברה מהצבא שהייתה אמורה לבוא איתי ועם עוד ידיד קודם לאוקטוברפסט ואז לבר שבו הייתה ההופעה. אז יצא שהלכנו ידיד שלי ואני. לפני שהלכנו אמרתי לו שהחברה השנייה לא יכולה בסוף (באוקטוברפסט שהיה אז בהרצליה הלכנו שלושתינו והיה באמת כיף, זה היה יכול להיות שחזור קטן), ואז הוא שאל אם זה רק שנינו ואמרתי לו שכן ושזה ״דייט״ שלנו. אז הוא התלהב בצחוק ואמרתי לו שלא יתלהב הוא רק הידיד בירה שלי. וסתם הייתה לנו שיחה מצחיקה כזאת שהוא אומר שהוא בפרנדזון פתאום ואני אומרת לו שהוא אף פעם לא היה ב״זון״ אחר. בקיצור נסעתי ברכבת ונפגשנו שם, איתו זה תמיד צחוקים, תמיד כיף ומשוחרר, אז לא היה לי מוזר להיות איתו לבד.

הלכנו לפסטיבל הבירה שהיה ממש באזור הדקירה במרכז תל אביב, שתינו לנו איזה ליטר בירה טעימה ושמענו זמר מגניב שעשה קאברים בעיקר של שירי רוק קלאסי. היה כיף ומצחיק! יותר מאוחר הלכנו לתחנת אוטובוס לקחת קו למקום של הבר. כבר אז היינו דיי שיכורים והיה לא פשוט לנווט במצב הזה. נסענו והצלחנו איכשהו לרדת בתחנה הנכונה וללכת למקום הנכון (עם קצת מעידות פה ושם). כשהגענו למקום ראיתי ידיד טוב מהקורס שידעתי שאפגוש שם. הוא גם כמעט לא בא בגלל האמא הפולנייה שלו אבל בסוף הוא הגיע עם עוד חבר תל אביבי כזה שלא ידוע מאיפה הם הכירו. אז נכנסנו והייתה אווירה נחמדה בפנים, איך שישבנו על הבר המפקדת באה אליי מאחורה ואמרה לי שלום. אני כל כך אוהבת ומעריצה את הבחורה הזאת באמת! הכרתי לה את ידיד שלי והוא אמר לי שהיא גברת אמיתית אחר כך. פחדתי שהוא יהיה מחוץ לעניינים אז ניסיתי שעם כל מי שאני מכירה שם ומדברת איתו, לשתף גם אותו בשיחה. הוא גם אמר לי לפני שיצאנו שהוא יהיה צריך ממני צומי, מובן חח הוא לא הכיר שם אף אחד למרות שהרבה היו מהיחידה שלנו. אז מי שהכרתי שם שראיתי עוד זה מישהו שהיה בקורס מפקד בעקיפין שלי ועבדנו אחרי זה הרבה יחד כי הוא חתם מליון קבע, ומישהו שהכרתי גם מהיחידה שבידיוק חזר מדרום אמריקה. הייתי שיכורה אבל לפחות מודעת לעצמי שזה היה טוב כי לא רציתי לעשות בושות מול אנשים שאני מכירה. בסוף יצא שקצת היו בושות ממקום קצת אחר.

אז הידיד מהקורס והחבר שלו (שלא ברור לי אם הם מעבר לחברים או לא כי ידיד שלי הומו והחבר חולה על מחזות זמר) הזמינו בירה אבל לא היה להם מקום לשבת אז הם פשוט עמדו לידנו על הבר. חבר של הידיד מהקורס שאל אם אני והידיד בירה ביחד ואמרתי לו שלא, הוא הידיד בירה שלי!

לא ידעתי אם להזמין עוד משהו או לא כי הרף שתייה שלי מאוד לא גבוה. בסוף גם ידיד שלי היה מחוק אבל הוא הזמין וויסקי ואני קסטיל. זה לא היה רעיון כל כך טוב כי באיזשהו שלב הלכתי להקיא קצת בשירותים אבל לפחות לא קרה משהו מביך שם.

אז המוזיקה הייתה מרגיעה. מאוד מרגיעה. היא יודעת לשיר בטון כל כך מרגיע ושקט, מילים כל כך יפות. באיזשהו שלב בהופעה ידיד הבירה שלי נשען עליי ואני נשענתי עליו וישבנו ככה. לאט לאט הוא שיחק לי בשיער, וביד, ובברך ואיכשהו החושים שלי לא היו הכי חדים והתנשקנו שם. נשיקה של שיכורים מרוחים אחד על השני. אחרי ההופעה יצאנו לחפש את התחנת אוטובוס שלי, לא דיברנו על מה שקרה קודם כל כך הוא רק זרק איזה הערה שאני לא זוכרת על הטעם שלי בבנים ועל זה שהוא היה מעדיף עכשיו לשכור את החדר במלון שעברנו לידו מאשר לנסוע הביתה כי הוא מחוק. אז נפרדנו שם ברחוב ועליתי עהאוטובוס ובנסיעה הייתה לי בחילה נוראית. אמרתי לעצמי שאני בשוק מעצמי. אני לא עושה דברים כאלה. אף פעם לא עשיתי דבר כזה. להיות עם ידיד, ולהמרח אחד על השני בפומבי בנוכחות כמה אנשים שאני מכירה. אני לא יודעת אם המפקדת שלי ראתה אותנו שם או לא, ואם כן אם היא חשבה שאנחנו ביחד, בכל מקרה ידיד שלי מהקורס שהיה בערך החבר הכי טוב שלי בטוח ראה ואני לא יודעת מה הוא יחשוב עליי עכשיו. אף פעם לא יצאנו לשתות עם הקורס והוא פתאום רואה אותי שיכורה ומוזרה ונמרחת על אנשים.

היה בכל העניין ריגוש כלשהו. כשקמתי בבוקר רציתי להרגיש שכלום לא קרה, שהכל היה חלום, אבל אז הייתה לי החותמת של הבר על היד והמפקדת שלי שלחה לי הודעה שהיא שמחה שהגעתי ושהבאתי את הידיד בירה ושהיה נעים להכיר אותו. זה קצת החשיד אותי שהיא ראתה אותנו אבל למען האמת זה לא כזה מפריע לי. אני גם יודעת שמבחינתו לא השתנה הסטטוס שלנו, עדיין נישאר ידידים טובים ועדיין עם הצחוקים שלנו ועם הבירה שלנו ואני עדיין יכולה לדבר איתו על פסיכומטרי שגם הוא עושה ועל שטויות אחרות. איכשהו זה ניראה קל ופשוט, קרה משהו אבל שנינו היינו במצב לא מפוקס במיוחד ויודעים שזה לא משפיע על כלום. זה ממש מזל מבחינתי כי לא הייתי רוצה לאבד את הקשר איתו. שלחתי לו בצהריים הודעה ומהשיחה שלנו אני כבר רואה שלא השתנה כלום. לא הזכרנו את מה שקרה אבל השיחה הייתה רגילה וזה הראה לי שגם מבחינתו ״העסקים כרגיל״. אני פשוט לא רואה בו מעבר לידיד, מה גם שהוא לא יהודי (רוסי שהתחיל נתיב וויתר כי לא ממש באלו להתגייר) ואני לא גזענית בכלל פשוט מסורתית וחשוב לי להיות עם מישהו יהודי. אז היה נחמד ונחמד שהיה, ועכשיו אפשר להמשיך הלאה ולצחוק על זה