UnFabulous

אז מאז אותו יום בבר לא כתבתי פה, וכל הזמן הזה הדבר שצד לי את המחשבות בלי הפסקה זו אותה הנשיקה.

אני מנסה להזכר איך זה הרגיש, ואני כן זוכרת קצת, אבל הייתי מבוסמת (שיכורה קלות בשפת הפסיכומטרי) אז אני לא יודעת בדיוק כמה זמן זה נמשך וזה. מצד אחד אני קצת מתחרטת שזה קרה, מצד שני הייתי רוצה לזכור יותר מזה.

אז אחרי חמישי שהיה לפני שבועיים הרגשתי שאולי זה לא באמת קרה. אולי סתם דמיינתי וחשבתי שזה קרה אבל הייתי לא הכי פיקחת באותו רגע וזה לא באמת קרה. מה שהפיל אותי לרצפה וגרם לי להבין שזה כן קרה היה השיחה עם ידיד טוב מהקורס.

אז בשני שעבר למדתי. המון. יותר מידי. וחיפשתי תוך כדי הסחות דעת. אז שלחתי הודעה לידיד שלא דיברתי איתו הרבה זמן כדי לשאול מה קורה. איכשהו הדבר הראשון שהוא כתב לי היה: ״איך לא סיפרת לי על החבר בירה שלך?״.

אז ניסיתי להשמע כאילו אני לא כל כך מבינה על מה הוא מדבר (למרות שהבנתי מאוד על מה הוא מדבר וישר גם הבנתי שזה כן קרה).

ואז הוא אמר שהוא והידיד השני שלי מהקורס (שהיה באותו ערב ממש לידי כשהכל קרה) מדברים.

אז אמרתי לו שהחבר בירה הוא רק חבר בירה ולא יותר מזהֿ.

הוא אמר לי: ״תגדירי חבר בירה, אולי אני מבין לא נכון״.

אז אמרתי לו ״ידיד טוב שהולכים לשתות איתו בירה״.

ואז הוא אמר: ״ולא מנשקים אותו? או שזה מותר״.

ואז אמרתי לו שהייתי שיכורה קצת באותו לילה ושלא ישפוט אותי ושאנחנו באמת רק ידידים.

הוא אמר שזה בסדר והוא רק לא רצה שאני אכחיש, ושאל אם אין בינינו מתח או משו.

אמרתי לו שאין, ושיום אחרי אפילו דיברנו כרגיל. ואז הוא אמר משהו שקצת גרם לי לתהות-ֿ ״אז מה זה היה המזמוזים האלה בחמישי״.

אמרתי לא שאני לא יודעת ופעם ראשונה שזה קורה לי. ואז הוא היה הוא ועשה ״טה נהנייניי״ ואז השיחה עברה נושא ונשכח כל העניין.

אז למה השיחה החופרת למעלה גרמה לי לחשוב? הרבה דברים. זה גרם לי קודם כל להתבייש שעשיתי דבר כזה ליד ידיד כל כך טוב שלי שהיינו בקורס חברים הכי טובים. הוא וכמעט אף אחד מהקורס לא ראה אותי במצב של שכרון קל, ובטח ובטח שלא מרוחה על איזה בחור שאמרתי לפני שנייה שהוא רק ידיד. הוא סיפר על זה לחבר אחר שלנו מהקורס, אבל הם יחד בבסיס וזה ואני מניחה שהוא שאל אותו איך היה בחמישי והוא לא יכל שלא לספר לו. אני לא חושבת שהוא סיפר לעוד מישהו אבל אני לא יודעת. בעיקר אני מפחדת שהוא כבר לא יחשוב עליי מה שהוא חשב ושהקשר שלנו יתרופף.

ומה שעוד חשבתי עליו זה הקטע עם ה״מזמוזים״. אני לא זוכרת הרבה מההופעה הזאת רק אולי משפט משיר אחד. אני זוכרת את תחילת ההופעה ולא זוכרת איך זה הגיעה למצב של נשיקה וזה, ולא זוכרת כמה זמן הייתה ההופעה או הנשיקה, וכן זוכרת שההופעה נגמרה.

אז יש מצב שזה היה לאורך הופעה שלמה שהיינו אחד על השני ככה. ואני ממש לא גאה בזה. זה ממש לא אני.

אני יודעת שהוא בטח לא זוכר את זה או לא רוצה לזכור או שלא אכפת לו שזה קרה. גם לי לא כי אני רוצה שנישאר ידידים כמו תמיד. ולפי השיחות שלנו באמת הכל כרגיל ואין זכר בכלל למה שקרה שם. אז אולי יום אחד הוא יזכיר את זה או משהו, ואז נצחק על זה שזה קרה. ואולי בכלל נאבד קשר וזה כבר לא יהיה משנה. 

אני לא יודעת אם להחשיב אותה לראשונה או לשניה. לפני יותר משנה היה לי את הסוג של קטע עם מישהו שהיה איתי בקורס, אבל לא נמשכתי אליו אז תמיד סירבתי כשהוא רצה לנשק אותי. תמיד שהוא ניסה השארתי שפתיים סגורות ואמרתי לו שאני לא יודעת למה אבל לא מתאים לי. 

ואז היה יום שיצאנו לטיול. וסתם שכבנו על הדשא והוא ניסה שוב וטיפה נפתח לי הפה והיה תחושה לא טובה כזה עם רוק וזה ומסורבל, ישר סגרתי את הפה. אני לא יודעת אם להחשיב את זה או לא. מניחה שאולי כן אפשר להחשיב. אבל תכלס מה זה משנה? הנשיקה האחרונה באמת הרגישה משהו והרגיש כאילו אני מנוסה בכל העניין למרות שאני ממש ממש ממש לא. כאילו אולי האלכוהול גרם לי לנשק טוב בלי שאני מודעת לזה ולהיות משוחררת כזה. בכל מקרה זה הרגיש נעים, אבל אחר כך זה גם גורם לי להרגיש עד עכשיו שעשיתי משהו לא בסדר. שהוא בכלל לא יהודי ומה אני חשבתי לעצמי. ואפילו תוך כדי הנשיקה זה לא עלה לי לראש, אבל אני ממש זוכרת שחשבתי תוך כדי ״למה ידיד שלי מנשק אותי?״ ״זה ממש כמו בסרטים, מצב מסובך שאחריו אולי יהיה יותר מסובך״ וכו׳, אבל המחשבות לא היו כל כך אמיתיות כי האלכוהול השפיע ולגוף היה רצונות משלו. אז למה לא הפסקתי אותו כשהוא התחיל לשחק לי ביד, בשיער, בירך ונשיקה שאני לא בטוחה כמה זמן היא נמשכה? לא יודעת. אני רק אנסה לשכוח מהכל. אני ממש צריכה לשכוח מכל העניין. 

כי זה לא שהנשיקה הזאת גרמה לזה שיהיה לי מישהו. זה לא שזה היה עם חבר שלי ואנחנו יחד ומאוהבים וכיף לנו. זה היה סתם. סתם נשיקה של שני ידידים ששתו קצת. אני גם לא מרגישה אליו כלום והוא יודע את זה, וגם לדעתי הוא לא מרגיש כלפיי כלום. אז זה צריך לצאת לי מהראש. בימים האחרונים זה מתחיל להשכח וזה טוב כי אני יכולה ללמוד בלי שזה יצוץ לי במוח. אבל עדיין כשהוא שולח הודעה או שאני רואה איזה שאלת פסיכו שאני רוצה לשאול אותו עליה, אני לא יכולה שלא לתהות מה הוא זוכר מאותו לילה ואיך זה השפיע עליו?