ביום כיפור אני ניקול ורוני נסענו לרמת גן לפארק הלאומי.

ואז רוני\ניקול ז\רקו בוטן על הדשא.

והיו לנו 14 עורבים על השולחן!

(:

פשוט לשבת בצד ולשפוך הכל.

להסתכל על ערימת השקרים הדגלה יותר יותר.

וגם כן הכאב.

פשוט לשבת בצד ולהסתכל, איך לאט לאט הכל מתמוטט.

כל החומה שבנינו במשך השנים האלה, ההגנה, הכיף.

כאילו שאין יום שעובר שלי לבכות.

לראות אנשים שאין להם כלום, תופסים תחת.

בעוד אחרים סתם יושבים בצד.

וזה לא שמישהו שונה.

כולנו אותו אחד, בני אדם.

רק כבר לגדול, לראות איך חלק מהילדים שעכשיו,

מגיעים לזבל, אבל זה לא כולם.

אני פשוט מנסה לצאת ממה שאני עושה.

וכמו עוד מישהי.

אני רואה את האושר בורח לו מבין הידיים...

סורי שלא עדכנתי לא היה לי אינטרנט XD

אני הולכת להופעה של טוקיו הוטל!!!!

ועברנו לבית החדש XD

ושמתי תמונה של גולגולת מחייכת מתחת לשולחן XP

איזה חמוד ! (:

אז...יש לי חדר נחמד  (:

וזהוו....

[[=

למה אני בכלל טורחת...

אני לא צריכה אותך יותר

צא מהחיים שלי.

למה יש את הדבר הזה בכלל....

למה אנשים חיים בעולם...

למה הם לא מבינים שהיא לא מה שהם חושבים,

היא בכלל לא,נדחפת ומגעילה.

מה אנשים מוצאים בה...

למה אנשים מוצאים סיבה לחיות?

שומדבר! אז למה ממשיכים לעשות את זה?

פעם אחת קורה משהו טוב, אז מרגישים שהכל מעולה.

ואז קורה משהו אחת רע, ומגלים שהכל בכלל

הדבר הכי גרוע בעולם.

אני לא יכתוב בזמן הקרוב...

אני לא רוצה להוציא עליו את הכעס והעצב.

כי זה יקרה הרבה בזמן הקרוב.

אני מנסה לעשות דבר אחת.. שמקווה שיעזור.

להתבגר

ולדעת שכשנגדל...כמו שאומרים...

"נראה מי יצליח ומי יגיע לזבל..."

אני מקווה שזה נכון.