עברתי חודש מטורף מלא בלאגנים צרות ואני צריך לספר למישהו כל החברים שלי מאכזבים אותי הידידות שלי עסוקות בכל מיני דברים ובקיצור נשארתי לבד אז ככה לפני חודש פחות או יותר רבתי מכות עם כפר תבור הסתבכתי בענק אבל היה כייף השעו אותי ונשארתי עוד ומאז הדרדרתי פתאום החיים שלי נפלו לתהום לא יכלתי ללמוד בבצפר אין לי חשק אבל לא כזה של כולם לא יכול להיות בכיתה אני משתגע ולא יודע בגלל מה זה ואולי זה בגלל שאבדתי את האמון במורים ובמדריכים או שהתאהבתי או שפתאום הבנתי שכל זה חרטה אחת גדולה כל העיניין של הלימודים והבצפר בן אדם צריך להכיר את האנשים הנכונים ולהיולד עם מזל ולמי שאין אוכל אותה ויהיה צריך עד סוף חייו לאכול חרא כדי לשרוד ....אני משתגע כל כך הרבה שאלות שאין תשובה לא מבין את החיים האלה והבעיה שאין אף אחד שיסביר לי אותם אין לי יעוד אין לי מטרה ובחיים לא חשבתי מה אני יעשה שאני יהיה גדול כי אני מאמין שאני יעשה בסופו של דבר מה שיתנו לי כי אין ברירה לא מקבלים בחיים מה שרוצים רק עם יש לך כסף תוכל לקנות לך מעמד ולמי שאין יהיה חייב לחיות מן הבא ליד
נמאס לי מכולם שכל כך מצפים ממני "אתה תלמיד טוב לאן כל זה נעלם...אתה מסוגל ליותר" לא אני לא מסוגל ליותר זה אני...ואני נעלמתי אני כבר לא מור שהיה פעם משהו נדפק אצלי אבל אף פעם אף אחד לא טרח לבדוק מה קרה באמת אחרי מניסתי נעלמתי לי שם ובקיצור השנה הזאת דפוקה ואני עם מסכה ענקית על הפנים שלא יראו אותי מתרקב מבפנים ...ואז אחרי שחזרתי מהשעיה הכרתי את נטשה היא משהו מיוחד אבל לצערי הפסדתי אותה בגלל טפשות מצידי למה התקרבתי אליה כל כך מוקדם אולי היא הייתה מוציא אותי מכל החרא הזה היא יודעת להיות שם הרגשתי שהיא כנראה האחת היה לי איתה קליק כזה שהבנתי שאני אוהב אותה זה היה מאוחר והינו כבר קרובים מאוד ו"היא מפחדת לאבד אותי" בזמן שהיא מאבדת את עצמה ואותי בכל מה שהיא עושה היא הורסת את עצמה ולא מבינה והכי הורג אותי שהיא בכלל יוצאת עם מישהו שלא שם עליה שאיתה רק בגלל שמשעמם לו ולא מרגיש אליה כלום אבל הפעם החלטתי לא להתערב פעם קודמת ניסתי לעזור אבל היא חזרה על הטעות היא צריכה להבין שעל טעיות משלמים והיא תשלם הפעם קשה כי מאור משחק בהה והיא לא קולטת את זה ואז בסוף אני יוצא אשם בכך שאני לא מגלה לה ומצד שני שאני שופך את כל מה שמאור אומר לי אוף נמאס לי שכל פעם שהיא צריכה אותי אני פה בשבילה להקשיב לה אבל עכשיו שתורי שאני מתחרפן אני לא יכול לבוא אליה כי זה איכשהו קשור אליה אין לי כבר עם מי לדבר כי כולם רצו לשמוע שירד לי ממנה אחרי ששמעתי את הלא אבל אף אחד לא מבין שהיא נשארה חזק בלב ובזמן ששאני מכחיש את כל זה אני רק אוכל את עצמי מבפנים וכמו בשיר שהיא כתבה "כולם חושבים שהוא מלא חיים אבל בשקט בשקט הוא נגמר מבפנים" כולם חושבים שאני סבבה שמח קופץ בזמן שאני יושב בכיתה או בחוץ אני משתגע מבפנים ולא יכול ללמוד אבל הכל באשמתי אולי אני צריך להקשיב ליקי הוא מבין בזה יותר ממני מה לי ולבנות פעם במאה שנים יש לי חברה ? והרי הוא מבין בזה אוף למה אני לא כמו כולם שאני יכול להיות עם כל אחת פשוט להיות לזיין ולא להיקשר יותר מידי למה הכל צריך להיות איתי קשה ? אני מאשים בזה רק את זאתי שהולידה אותי והרסה לי את החיים חח אולי כולם צודקים החיים שלי הם כמו טנלובלה אחת גדולה ויאללה הסרט הזה כבר חרוש תוציאו אותי ממנו אאאאאאאאווווווווףףףףףףףף אני משתגעעעעעעעעע אני רוצה להיות ילד רגיל בעל משפחה רגילה ולא בלאגן בחיים אבל כל מה שרשמתי פה לא עוזר לי החור בלב רק גודל ואני שבור ועוד יום ועוד וככל שעובר הימים אני נעשה יותר דיכאונייייי ומפחד שבסוף יקרה לי כמו שנה שעברה ושאני יאבד את הכל בשניות מטופשותת
בבלוג זה
בכל הבלוגים
