והרבה להתמיד.
ואני אצליח, אני אצליח בסופו של דבר.
נכון שאני אצליח?!
אני ממש בעיתית,
כי אני אחת של תוצאות ועכשיו
אם אין תוצאות עכשיו מבחינתי לא עשיתי כלום
וזה טעות, טעות.
כי כדי להצליח בזה צריך הרבה סבלנות. והרבה התמדה. והרבה
הרבה כוח נפשי
ופיזי.
וחוץ מזה. אח שלי האדיוט כלכך עצבן אותי.
השאיפה שלי היא להיות מספיק טובה בלימודים כדי להגיע לאוניברסיטה העברית בירושלים.
ואחי אומר לי "ומה יקרה אם לא תתקבלי?"
אז אמרתי לו בנחמדות שגם האוניברטיסה ברמת-גן מספיק גבוהה
והוא אמר לי ומה אם לא תתקבלי גם לשם?
וככה....עד שעברנו עוד כמה אוניברסיטות טובות
עד שנשבר לי
וצווחתי עליו שהוא חתיכת חרא ושהוא זה שלא יתקבל לשום מקום
ואני אתקבל, לאן שאני רק ארצה
כי אני יכולה וכי אני אלמד.
בנזונהההההההה
[ואל תבואו לי בבדיחות גן על זה שהוא אחי].
קיצר הוא ממש עצבן אותי
ומזה התחשק לי לדפוק לו מכות באותו רגע.
אבל התגברתי על זה.
אחח, כמה טיפשות יש בנאדם אחד?
עליו, פשוט עליו המציאו את הבדיחה "איפה היית כשאלוהים חילק ת'שכל"
ובנימה אופטימית זו,
לילה טוב :)