Existence

דמותו הייתה שקופה וחצויה, אך זו הובילתני אל יעד של ידיעה עצמית, של הבנה. וזה חשף את ידיעתי הגלויה בנוגע לאשר ליבי חפץ בו – ליבי אינו חפץ בדבר. ובעוד שאני מתמוגגת לפניו, וכאשר אני יושבת ומצפה לו – אני נמלאת ספקנות. בטוחה בו, אך אינני ודאית לגבינו. חוששני כי הוא עשוי להפוך במהרה לעוד נפש עליה יהיה עלי להדריך ולגונן, בעוד שאני צעירה ושברירית, וגופי עייף – האין זה ראוי יותר שיציב עצמו על מנת להגן עלי? אינני יודעת מה אוכל לעשות על מנת להישמע. לרגעים אחדים נדמה לי כי אני בלתי מנוצחת, אך ככזו שרואה עצמה כאדונית על המילים, עושה רושם שכל אדם שישים עצמו להאזין לי – יהיה קשוב לגופי בלבד