פניני לשון לפוסט ראשון
מצב רוח: היה יכול להיות יותר טוב
הרגשה כללית: כואבת לי הבטן. גזים כנראה.
חבר יש/אין: נו מה נראה לכם? אין. כנראה בגלל הגזים.
בת טיפש עשרה
אם הייתם יודעים כמה קשה להיות נערה בימינו.
אני מרגישה לפעמים כמו פרסומת לאבקת כביסה.
היום אנחנו צריכות לדאוג להיות יפות, להיות חכמות, רזות .
אם אפשר מתוחכמות אז מה טוב,
מצחיקות, ואף פעם לא כועסות או עצובות, או שנונות (חס וחלילה).
כי שנינות באישה זה דבר מסרס. עוקצנות תבריח את הגבר הראשון שייקלע לדרכך.
ומי שייקלע לדרכך אסור שייברח.
את הרי לא רוצה למות רווקה זקנה עם 68 חתולים וריח של אציטון בכל הבית.
את זה נערה בת 17 (עוד לא. יש עוד חודשיים) אומרת.
דבר כזה הייתם מצפים מרווקה תל אביבית בת 30 להגיד.
ולמה זה ככה?
כי זה מה שקורה כשהיום בנות 14 שרק עכשיו סיימו לינוק כבר יוצאות עם חיילים למודי סבל וקרב, וחושפות את סודותיהן כבר בגיל 15 (למי שלא הבין- מאבדות את בתוליהן).
אנחנו בעידן הג'אנק פוד ותקשורת להמונים.
ואיך המבורגר ברשת בורגר- קיא ו- MTV קשורים לילדה זכה ותמימה שנפלו תחתוניה לאלתר?
אוהו, יש קשר רב.
היום הכל חייב להיות מהר, כאן ועכשיו, אנשים רצים במהירות, אלוהים יודע לאן. כולם ממהרים להספיק כל כך הרבה בחייהם כאילו קינג קונג רודף אחריהם.
היום להתחתן-להתגרש 10 פעם זה עניין שבשגרה, אופנות הולכות ומתחלפות, היום אתה כוכב, מחר אתה שדרן ברדיו אל- ג'אזירה נשיונל במקרה הטוב, ומדיום שמעביר סדנאות וויפסאנה במקרה הרע.
היום כל בחורה בלונדינית מצחקקת עם 400 סמ"ק בכל צד (מישהו אמר פריס הילטון? בעצם לא יכול להיות. היא שטוחה) רשאית להתפשט כרצונה, ומשדרים את זה תחת הקטגוריה "רוח נעורים". נו, חופש הביטוי או משו.
אז איפה אני אמורה למצוא את עצמי בכל זה??
חופש גדול
לחפש עבודה עוד מפסח.
למלצר. להרוויח בקושי 100 ש"ח לערב.
ללכת לישון בשתיים (AM) ולקום למחרת באותה שעה (PM).
להכיר בעל פה את שעות כל הסרטים והתוכניות שישודרו היום.
כנ"ל לגבי הקליפים בMTV.
להתחיל לתרגל מתמטיקה בעודף הזמן הפנוי, ואז לנטוש באמצע התרגיל השני.
ללכת לים. להשרף (גנים שלא בשליטתי).
לאכול הרבה.
לדבר שעות בטלפון עד שהמוח הופך לביצה קשה.
או לחביתה. עוד לא ניסיתי.
לכתוב שטויות וחפירות בבלוג חדש שפתחתי.
להשתעמם. וזה אפילו לא השבוע השני לחופש.
אם כבר הגעתם עד לפה,
לא תגיבו ?
רעים.