מסע בשלוליות של עומק ושטות

טוב, אז בדיליי רציני, באתי להציג לכם מסקנות שהוסקו בערב שישי- ערב הבנות שעשינו.

אז אני וא' נסענו לבת דודה שלי ועשינו אצלה שבת. גם חברות שלה היו.

ההורים לא היו בבית- משמע אפשר להתחיל להתפרע ולהשתולל, וכן להתחרע על הליקר שוקולד שדודה שלי הביאה מהדיטי פרי.

אחחחח אין כמו אסיפת תרנגולות.

תכנית הערב:

דבר ראשון, אוכלים.

מי שלא ראה פרה אוכלת מעולם לא ידע איך נראות חבורת בנות שועטות על פיצה, כאילו זו הפיצה האחרונה עלי אדמות. יש לציין שהשליח של הפיצה היה חתיך.

לאחר האוכל עוברים להתיישב במרפסת.

בעקבות כך באופן טבעי הריכולים מתחילים לעוף בקצב של 100 ק"מ לשנייה.

בלה בלה בלה (אלא אם אתם ממש מתעקשים לדעת מי נפרד ממי ולמי יש יותר צלוליטיס בתחת).

ואז מגיע הנושא העיקרי שבו נדון בפוסט- בנים.

כל אחת בתורה השמיצה, ואז התחלנו לדון ולהתווכח (כאשר בעלות הניסיון שלטו במהלך השיחה).

מסקנה:

בנים- אי אפשר איתם ואי אפשר איתם.

ניפוץ מיתוסים:

אוטו- בניגוד לדעה הרווחת,לא עושה לנו את זה. אלא אם אתה פותח לנו את הדלת, בא לאסוף אותנו, ומחזיר אותנו עד פתח הבית. אה, ואם אתה עושה את זה ב- ב.מ.וו

בטחון עצמי-טוב, עד גבול מסוים. ברגע שמתחילים לבלות יותר זמן במראה  מאיתנו זה מתחיל להדאיג.

שרירים- על זה התעורר וויכוח צווחני שהסתיים כמעט במכות. מסקנות ברורות לא הגיעו, חלק טענו שהן אוהבות אותם גדולים, חלק אמרו שהן לא אוהבות נפוחים מדי, חלק אמרו שהם מעדיפות רזים...

גובה-הבחור באידיאלי- 1.80 וקצת (אני מחיתי ונלחמתי על 1.85)

עיניים-תתפלאו, אבל מתוך 6 בנות 4 אמרו שהם אוהבות עיינים כהות.

שיער-רצוי, והרבה. על הראש, כמובן. לגבי טיב השיער גם פה היינו חלוקות דעים. הרוב אוהבות חלק. חוץ מא', היא אוהבת אפרו.

המשך יבוא....

(טוב האמת זה רק בגלל שאין לי כוח עוד לכתוב, אז תסלחו לי)