וואו, אני מרגישה כאילו כבר יובלות לא הייתי פה.
טוב הרבה זמן לא עדכנתי.
הפוסט היום יהיה בעל אופי פמניסטי במעט,
אז מי שלא מתאים לו, מוזמן להתחפף לו מהמקום השומם הזה.
אז בשבוע שעבר התפרסם בגליון "לאישה" (כן, אני מנויה. למישו יש בעיה עם זה?? שילך ייתקע את הראש באסלה) ממצאים של מחקרים רבים שנערכו בארה"ב, שמדדו כמה שוות (בכסף) עבודות הבית שאנחנו עושות בממוצע לשבוע.
התוצאה- 6000 שקל. בממוצע כל אשה (בין אם היא עובדת ובין אם היא עקרת בית) מקדישה כ- 40 שעות לעבודות הבית.
זה כולל טיפול בילדים.
עוד גילו כי כ-60 אחוז (בערך) מהסיבות לגירושים במשפחות עם ילדים הם ריבים על רקע חלוקת התפקידים במשפחה.
אז מה למדנו מהממצאים האלה?
לא הרבה. האמריקאים החכמולוגים רק שמו לנו בפרצוף את מה שידענו מאז שהתחלנו להיות מודעים לכך שהחיתול עושה לנו תחת גדול (בערך בגיל 3. או שזו רק אני?)
תמיד תהיה זכורה לי אימי ז"ל חוזרת מהעבודה ב-4, לא נחה אפילו שנייה וישר רצה לחמם לנו את ארוחת הצהריים. אח"כ היא מסדרת את הבית וכשאבא בא היא מכינה לו תה.
כל היום היא על סופר- טורבו, אין לה מנוחה. הרי צריך להביא משכורת הביתה, ולגדל 3 ילדים לתפארת מדינת ישראל.
בואו נשים את זה על השולחן- בעולמנו המודרני, 2007 ליתר דיוק, אין שיוויון.
על גב הנשים מוטלת אחריות רבה יותר.
להחזיק בית. ללכת לעבוד. להיות רעיה טובה, אשה מטופחת, חברה טובה, אמא מסורה.
מנוחה?
לא מכירות את המילה הזו.
עוד נתון סטטיסטי מעניין-
שכרה של אשה יהיה נמון ב-30% משכר של גבר שעובד באותו תפקיד.
תסיקו את המסקנות לבד....