מסע בשלוליות של עומק ושטות

טוב, אבל אני אוהבת את השיר, אז מה אכפת לי?

את השיר כתבתי בחופש שעבר כשחזרנו מחתונה של בת דודה שלי.

החתונה הייתה כל כך מרגשת,

(פדיחות- בכיתי בסלואו הראשון כמו איזו אמא פולניה שהבת שלה התחתנה עם רופא)

וכשחזרנו לא הצלחתי להרדם בלילה, אז הלכתי למרפסת ונשארתי שם עד הזריחה (קיטשי עד כדי בחילה, אבל יעיל- זה נותן השראה)

ולעניינינו, השיר:

would you

after the sun comes up

.the sky become so blue

you had been gone to me

.and didn't say the truth

i'm still waiting for someone new

,that will take me

,take me far from here

.maybe it will be you

so would you take me

 .after the dark

would you take me

.until the sun comes up

would you holding me

,tight in your arms

and loving me

.all over the night

ובפעם הבאה: הפינה השבועית.

יש למה לחכות (או שלא).