מסע בשלוליות של עומק ושטות

אז אחרי שצחקתי על כל תופעת ההערצה המוגזמת שלהם ואחרי שטחנו את הבדיחה של ביל הכוסית,

הלכתי לי, כמו כל פאקצה מן השורה וקניתי כרטיס ב- 200 שקל.

האמת?

היה שווה כל שקל.

(נתעלם מהעובדה שהיינו צריכים לחכות משו כמו שעתיים וחצי עד שהם החליטו להועיל בטובם ולהעלות את התחת הגרום שלהם לבמה ולשיר. עד סוף ההופעה כבר לא הייתה לי תחושה ברגליים.)

אין מה להגיד, הביצועים היו מאוד מקצועיים, ביל לא זייף (למרות שאחותי טוענת שהוא היה קצת צרוד. איך היא הצליחה לשמוע אותו בין כל הצרחות אני לא יודעת). הם ניגנו מאוד יפה.

כמובן שהיו התעלפויות, בכי, דחיפותי וכל מיני דברים טובים אחרים.

אבל הכי כיף היה לצרוח לביל בקולי קולות. למה לא.

נשים תמונות ככה למזכרת, מצטערת מראש על האיכות המעפנה:

(את התמונה הזו אני מאוד אוהבת, היא מדליקה)

מקווה שמי שהיה נהנה!

נתראה בקרוב....