מסע בשלוליות של עומק ושטות

זו באמת סיבה טובה לצאת במחול ובריקודי הורה סוערים

ונתחיל:

ושאבתם מים בששון

ממעייני הישועה

ושאבתם מים בששון....

אוקיי אז בבוקר רצתי לי לקיוסק של אבי כמו קרפדה צולעת וקניתי את העיתון.

נרגשת ונרעשת פתחתי את העיתון וקראתי.

כתבו עליי כך:

"את הבלוג של צ'אבי גירל אפשר, אם צריך, להגדיר במילה אחת- טיפוסי.

הבלוג שלה, במכוון או שלא, מכיל כמעט את כל המאפיינים הרגילים שתוכלו למצוא בבלוגים של בני נוער.

החל מהרשימות בצדי הבלוג המצהירות על אהבת הכותבת לנעלי אולסטאר ועל איבתה לבחורות רזות

ועד לרשומות עצמם, עם כל ההודעות על עיצוב הבלוג,

הרשמים מההופעה של טוקיו הוטל וההגיגים על רוק ו/או פאקצות.

כדי להשלים את התמונה תמצאו בבלוג גם הקפצות, ציטוטים ושאלונים.

כאמור, לא משהו שטרם ראיתם."

אוקיי, הכניסו לי.

ירדו קשות על הבלוג שלי.

"טיפוסי"?!

זה הדבר האחרון שרציתי שייכתבו על הבלוג היקר שלי.

אז למה בעצם כתבו עליי בחלק של ההמלצות??

ואז הגיע החלק הטוב:

"אז למה שתרצו בעצם לקרוא בלוג שיש בו את כל מה שאתם כבר מכירים?

אולי בגלל שזה בלוג שמאוד קל להזדהות איתו.

הבלוגרית בת ה- 17 אמנם כותבת על נושאים שכבר נתקלתם בהם בעבר,

אבל זו רק סיבה מצוינת להתחבר אליהם יותר ולהבין במה מדובר.

ברשומות האחרונות מהבלוג תוכלו לקרוא ביקורת על שמרנות מול הפקרות,

 ניסיון לחשוף את האמת שמאוחורי ההבטחות בפרסומות וגם הצעות לבילויים בסוף שבוע משעמם.

זה כמו לקרוא בלוג של חברים מהכיתה, אבל עם בלוגרית שלא באמת קשורה אליכם."

תודה באמת.

אז המליצו על הבלוג שלי, זה נכון, אבל על הדרך הכניסו לי בקטנה.

כ"כ לא רציתי שיתייחסו לפוסטים הטיפשיים כמו השאלונים וכד'.

זה מה שנקרא תקופות השפל של הבלוג שנופלים עליי לעיתים כשאין לי משהו באמת חשוב לומר.

האמת שכשפתחתי את הבלוג אמרתי לעצמי אני לא אהיה כמו שאר הבלוגים

ואני אעסוק רק בנושאים ברומו של עולם בצורה אינטילגנטית ושנונה.

כן בטח.

את זה נשאיר לפעילים.

לפעמים השטויות שאני כותבת חזקות ממני.

בגלל זה קוראים לבלוג מסע בשלוליות של עומק ושטות-

כי פעם אני ככה ופעם אני ככה.

דבר אחד אבל החמיא לי מאוד-

שכתבו שאפשר להזדהות עם התכנים שאני כותבת.

כי זו הייתה מטרה חשובה בפתיחת הבלוג.

רציתי לשתף קוראים אחרים בנושאים שבעצם מציקים לכולנו.

...............................................................

מי שלא יודע- אני אנונימית.

יש לי הרבה חברות עם בלוג בישרא, ורציתי לפתוח בלוג שבו אני אוכל להביע דעה ב- 100%

בלי לפחד שאחת החברות שלי תקרא ובמקרה רשמתי משהו שעדיף שלא יידעו.

אתם יודעים- בלוג אישי כזה...

אז כדי לטפוח לעצמי על השכם ולתת לעצמי פידבקים חיוביים במקום לבקר את עצמי כל הזמן,

אני שמה כאן קישורים לפוסטים שאני אישית מאוד אוהבת...

כי זו לא בושה לפרגן לעצמך...

אז יאללה חבר'ה- להזדהות :) 

רגע של רצינות 

(על פרשת הנשיא קצב)

גם אני הייתי פעם מאוהבת

(אחד הפוסטים האישיים שלי כאן. זה לא היה קל)

ממצאי ערב בנות- ניפוץ מיתוסים

(זכרונות טובים מבית סבתא)

פמיניזם זו לא מילה גסה

(וכל מילה מיותרת. רק תקראו)

להיות אאוטסיידר

(זכרונות ילדות)

להתבגר ולהתגבר

(הפוסט הכי אישי ואהוב עליי)

סערת רגשות

(תקופה מוזרה)

רשמים מההופעה של טוקיו הוטל

(עכשיו כולם- "יאאאא איזו פאקצה...")

חארטות, רבותיי, חארטות

(כל האמת מאחורי הפרסומות או וואטבר)

5 הצעות לבילוי בסופ"ש

(פוסט מצחיק שאני אישית מאוד אוהבת. נכתב ברגע של ציניות מרעילה)

כל הפוסטים אגב בסדר כרונולוגי מהישן להכי עדכני...