מסע בשלוליות של עומק ושטות

למה אי אפשר אף פעם לקבל מה שרוצים?

למה אי אפשר פעם אחת לעשות משהו מיוחד. לצאת מהשגרה?

הם קוצצים לי את הכנפיים.

מזלזלים בי.

חושבים שאלו חלומות של ילדה קטנה.

נהרס לי השבוע.

חיכיתי לזה.

התכוננתי.

עכשיו אני ממורמרת. ואני כל כך שונאת להיות ככה!

כולם הבטיחו.

נטעו בי תקוות.

אבל ככה זה-

כגודל הציפייה גודל האכזבה.

למה אני לא יכולה לקבל מה שאחרים כן מקבלים?

למה אני צריכה להסתפק במה שיש לי ולהתנחם במחשבה שיש כאלה שגם את זה אין להם?

למה אני צריכה לשנוא אותו כ"כ?

אם הייתי יכולה לתאר במילים את מה שאני מרגישה.

אבל זה לא הולך.

אני לא מצליחה וזה גורם לי להיות יותר ממורמרת.

רק דבר אחד טוב יצא מכל זה-

כבר שבועיים שלא הצלחתי לבכות גם בימים הרעים. וזה היה לי כ"כ קשה.

והיום כמעט ולא הפסקתי. זה כ"כ משחרר ומקל עליי.

הייתי צריכה להבין שיש דברים שלא אמורים לקרות.

זה טוב מדי כדי להיות אמיתי.

צריך לשמור את הרגליים על הקרקע ולא להגרר לחלומות.

כי אחרים חושבים אחרת.

**************************

00:01

אני לא מצליחה להירדם ורע לי. המחשבות האלה מציקות מדי.