מסע בשלוליות של עומק ושטות

חשבתם פעם כמה אנשים אוהבים לדבר?

זה הפך להיות ספורט עיקרי בחיינו העצלים-

הפה עובד 25 שעות ביממה עם שעות נוספות.

אם היינו יכולים לשרוף קלוריות רק מלדבר היינו כולנו רזים וחטובים כפי שלא העזנו לחלום.

אומרים שאלוהים נתן לנו שני אוזניים ורק פה אחד כדי שנקשיב- לא שנדבר.

הייתה לי תקופה ארוכה בחיים שבה הייתי רק מקשיבה.

הייתי צופה מהצד ושומעת מה יש לאנשים לומר.

לא היה לי מספיק בטחון לפצות פה ולהשמיע דעה.

במקום זה הייתי שומעת דעות של אחרים.

כל כך הרבה למדתי רק מלהקשיב.

לפעמים צריך פשוט לקרוא בין השורות- שם תמצאו הרבה תשובות.

קראתי מחקר שאומר כי 80% מהתקשורת בין בני האדם היא שפת הגוף.

לא התקשורת המילולית, אלא דווקא התקשורת החזותית.

אבל אנחנו בעולם המודרני והנאור של ימינו (תרשו לי לגחך טיפה ואז נמשיך)

למדנו רק לדבר ולירות חצים מהפה. אנחנו סותרים אחד את השני,

מתפרצים, מתווכחים ורבים.

אנחנו לא יודעים לסגור את הברז הזה שנקרא לוע (או ג'ורה אם תרצו, כנוח לכם).

אם היינו סותמים לרגע ומקשיבים לזולתנו תאמינו לי שהיינו יוצאים הרבה יותר חכמים.

כי לפעמים עדיף לשתוק...

...blah...blah... blah... blah

אנחנו כ"כ דומים זה לזה.

אבל כ"כ שונים שזה מדהים.

בסופו של דבר אנחנו שומעים אותו דבר,

מתלבשים אות דבר,

ומתעניינים באותם דברים.

אבל בכל זאת לא מסתדרים זה עם זה.

קשה לאחרים להזדהות ולהבין.

אין להם את הרגישות המספיקה להבין את כאבו של האחר ואת רצונותיו,

למרות שבסופו של דבר אנחנו מרגישים אותו דבר-

אנחנו אוהבים, שונאים, מתאכזבים ונלחצים.

הכאב שלי לא שונה מהכאב שלך,

אנחנו אוהבים באותה צורה ושנאה מציפה את כולנו בשלב זה או אחר של חיינו.

זה הבסיס האנושי של האדם- להרגיש ולהבין.

זה מה שמבדיל אותנו מהחיות- הן יכולות להרגיש אבל הם לא מגיבות לדבר הזה שנקרא רגש.

החיה לא יכולה לנתח ולהבין מה זה רגש.

"על תבונה ורגישות" זה ספר מקסים שנכתב ע"י ג'יין אוסטין ("גאוה ודעה קדומה")

"זה אינו רק סיפור אהבה אלא תיאור של החברה האנגלית בסוף המאה ה-18. הוא מתאר את המצוקות של הנשים ממעמד האצולה הכפרית  כשהן נשארות חסרות אמצעים" (ויקיפדיה).

את כל מה שגיבבתי לכם כאן אני אומרת בתור אחת שאוהבת להתווכח,

ובעיקר לדבר.

אני לפעמים בלתי אפשרית כשאני בטוחה בצדקתי.

אבל אני גם מאוד אוהבת להקשיב.

אז בפעם הבאה שאתם נורא נורא רוצים להגיד משהו שעומד לכם על קצה הלשון ,

תעצרו ותחשבו שאולי כדאי קודם להקשיב,

כי לפעמים לאחר יש משהו חשוב לספר...

שיהיה לילה טוב =]