זהו סיפור שקראתי בYNET
סיפור שפשוט הגעיל אותי.
ההתייחסות של האנשים בת"א לחולי סרטן.
הייתי בשוק יותר ממה שזה הגעיל אותי..
לפני חודשים ספורים התגלה בגופה של דליה גלבוע, מנהלת בכירה בחברת IBM, סרטן השחלות. בימים אלה, אחרי שעברה ניתוח, היא נמצאת בעיצומם של הטיפולים הכימותרפיים. עקב כך נשר שיערה.
מכיוון שהמערכת החיסונית שלה פגיעה מאוד, הורו לה הרופאים להימנע מלשבת במקומות סגורים והומי אדם, כך שלא תהיה חשופה מדי לפגיעתם של חיידקים. כשהיא ובעלה חיפשו מסעדה עם חצר או מרפסת לבילוי של יום שישי, הם הגיעו למסעדת קנטינה בתל-אביב. כמה ימים לפני כן הזמין הבעל, דני גלבוע, שישה מקומות במסעדה, וציין במפורש שהם מעוניינים לשבת במרפסת.
ביום שישי הגיעו לשם בני הזוג עם שני ילדיהם וזוג חברים מחו"ל. כשהחבורה נכנסה למסעדה, התברר להם שלמרות ההזמנה - אין מקום בעבורם במרפסת.
הבעלים, ג'ו מרסיאנו, עמד בכניסה והפנה אותם פנימה. הבעל הסביר שאשתו חולת סרטן, ולכן אינה יכולה לשבת בפנים. לדבריו, ענה להם מרסיאנו: "הזמנתם מקום בפנים, לא בחוץ, ואל תעשו לי פה הצגות. אני רגיל שאנשים משקרים כדי לעבור מקום".
במשך כמה דקות ניסו בני הזוג ההמומים לדבר על לבו, ואולם מרסיאנו לא התרשם. לבסוף יצאו מהמסעדה. כמה סועדים שהיו עדים למתרחש קמו אף הם משולחנותיהם במחאה.
"אני לא מוצאת מספיק מלים כדי להביע את שאט נפשי מהתגובה הזאת", אמרה גלבוע. "גם ככה המחלה הזאת מדכאת, הייתי מצפה לגילוי של רצון טוב, ולא לאטימות וגסות רוח כזאת. נראה לי הזוי להתחנן על מקום במרפסת, מה גם שדאגנו לכך כמה ימים מראש".
בעליה של המסעדה, ג'ו מרסיאנו, אמר בתגובה לפנייתנו: "אני לא רופא, ואני לא יכול להאמין לכל מי שאומר שהוא חולה. קרחת זה גם עניין אופנתי. לא היה מקום במרפסת, אז סידרנו להם שולחן יפה בפנים. לא רצו לשבת בפנים, לא צריך".
לפי דעתי ההתנהגות הזאת היא פשוט בושה..
אני קוראת להחרמת המסעדת קנטינה בת"א בתור מחאה.
בעל המסעדה התנהג בחוסר כבוד ובחוסר רגישות לאישה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
