ברוכים הבאים
בבלוג הזה תוכלו לראות תאוריות שלא האמנתם שמישהוא יעיז לכתוב ועוד הרבה מחשות שלי שיגרמו לכם להפעיל את הצדדי האפלים של המוח . |
| 3/2008
תאוריה 64: קיום זמני
חשבתי, עם כול הזמן המולקולות שלנו מתחלפות, והזכרונות שלנו לא יחודיים רק לנו ואנחנו לא זוכרים אותם במפורט וגם האישיות שלנו וצורת ההתנהגות שלנו משתנות, איך אנחנו אותו בנדם כול הזמן? כאילו תחשבו על עצמכם היום בארוחת בוקר, אתם לוקחים כמובן מעילוו שאתם אותו בנדם כמו שהיתם בארוחת הבוקר, אבל העם זה נכון? אתם יכולים לראות בראש שלכם גוש מולקולות יושב במקום שאתם זוכרים והוא בנוי שצורה דומה לכם, אבל התאים שלכם כבר התחלפו מאז ואתם לא עשויים מאותם המולקולות, אז למה אנחנו מניחים שאנחנו אותם האנשים כמו אלה שאנחנו זוכרים מארוחת הבוקר?. או יותר גדול, איך אתם יודעים שאתם אותם האנשים כמו שהיתם בגן? אתם לא חולקים עם אותם הילדים שאתם זוכרים אף מולקולה והזכרונות שלכם לא ברורים וחלקיים ואתם לא מתנהגים באותה הצורה... אז מה אני אומר פו בעצם? אני אומר שכול פרק זמן לא מוגדר בין דקה ליום אנחנו נזרקים למקום מסוים עם דמויות מסוימות וקולות מסוימים והמוח שלנו מתאים אותנו לשם על פי מידע שיש לו מאנשים קודמים שהיו (שאתם מחשיבים כאתם בעבר) עושה משהוא שהוא אומר לעצמו לעשות, או יותר ברור: אנחנו לא קימים יותר מדקה, ברגע שתצאו מהחדר שאתם בוא עכשוו והשהות שלכם בוא תהיה רק זיכרון אתם תהיו בנדם אחר...תאוריה מפחידה כי היא פוגעת באינסטינקט הבסיסי שלנו להתקיים (ראה תאוריה 50) ואני יהיה מאוד שמח עם מישהוא יוכל להפריח אותה אבל עד אז אין סיבה להאמין שזה לא נכון, לא נורא, אתם בכלל לא תרגישו שתפסיקו להתקיים....
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
