הבלוגג של יעלל להה לההה להה (:

חשבתי כל כך הרבה על איך להתחיל את הפוסט הזה.

הוא כל כך חשוב ומבחינתי זה לשפוך את הלב על מה שיש לי להגיד.

אז ככה..

השביתה נגמרה, כולם חוזרים לכיתות, פתאום מתחילה שוב שיגרה, הכל כרגיל, קמים בבוקר הסעה יום ארוך מלא שיעורים מבחנים אחרי חודשיים של חופש מוחלט בלי רצון.

החודשיים האלה היוו מבחינתי אבן דרך מאוד חשובה בחיים שלי.

למדתי כל כך הרבה על עצמי ועל אחרים בשביתה הזאת.

זה היה מעין חופש לא מתוכנן ולא ברור בדיוק מתי הוא יסתיים, הוא היה מדהים אני לא אומרת, אבל הבילבול היה גדול, לא ידענו מתי כל התקופה הזאת עומדת להיגמר.

עשיתי המון בשביתה הזאת, התבגרתי, התאהבתי, התאכזבתי, נפרדתי, נהנתי, למדתי לדאוג לעצמי בלי להיות תלוייה באחרים.

יהיה לי קשה לחזור לשיגרה, פתאום אני לא אראה את המערבניקים כל שבוע ויהיה לי פחות זמן פנוי למכבי לפעולות לישיבות להכל.

למחשב יהיה פחות זמן, פתאום אני לא אוכל לישון עד מאוחר ולקרוא המון לפני השינה, יהיו לימחוייביות מהבית ספר והן בטח יהיו רבות בגלל השביתה..!

אני מפחדת ממה שהולך לקרות, אני מפחדת שפתאום הכל יראה לי מבולבל ואני גם ככה מבולבלת..

למדתי לצערי הרב שתחום האהבה אצלי לא הולך טוב במיוחד ושאסור להתאהב ושלפעמים עדיף להיות לבד ולא להיות מאוהבת ולא כלום.

אני התאכזבתי ממנו אני לא אומרת.

חשבתי שהכל ילך חלק ויהיה טוב אבל הוא הפתיע אותי לרעה ואין לי יותר עוד סיכוי ואני חייבת עצה כל כך כל כך כי יש לי הרגשה שאיתו לא ילך יותר ושאני את ההזדמנות שלי פיספסתי וזה לא בסדר כי מגיע לי עוד אחת, והכל נדפק לי בבת אחת!

אני לא רוצה לדבר איתו כי אז אני ארגיש מושפלת וטיפשה ולחברות שלי נגמרו כל העצות ואני כבר לא יודעת למי לפנות ובינתיים אני אוכלת את עצמי מבפנים על ההזדמנות שהפסדתי בגלל אותם אנשים טיפשים..!

באמת שאני לא יודעת מה הולך לקרות עכשיו, אבל שום דבר לא יכול לחזור להיות כמו שהיה..

אני אוהבת אותו אבל אין שום סיכוי ובינתיים עבר כמעט שבוע ואני לא יודעת מה לעשות עם עצמי, החוסר וודאות הזה מעיק עליי ואין יותר מי שיעזור.

ועכשיו יהיה לי את הלחץ של הלימודים ושל מכבי ולא יהיה לי יותר זמן בשביל הצרכים האישיים שלי והכיף שהיה בחודשיים האלה..!

אני מקווה שהכל יהיה טוב ושיהיה לי טוב כי עכשיו לא טוב לי למרות כל הטוב שיש לי בחיים, אבל אני תמיד במחשבה שהסוף יהיה טוב.

אבל..

מתי הסוף?

מתי הכל ישתנה?

מתי יהיה לי טוב ותהיה לי אהבה טובה?

אני רוצה תשובות לשאלות האלה..

הפוסט הזה עמד לי בראש כבר כמה ימים וידעתי שאני אהיה חייבת לכתוב אותו בסופו של דבר והנה הגיע הרגע הזה.

אני צריכה עצה טובה, אבל ממש ממש טובה!

כל עצה תתקבל בברכה..

ואני מקווה שמשהו יעזור לי ושאני ארגיש יותר טוב,

כי המוטו שלי זה שבכל דבר צריך למצוא את הטוב, מצאתי את הטוב אבל אני עדיין רוצה שיהיה יותר טוב.. בקשה מוגזמת?!

טוב אני צריכה לגמור כי לא עכשיו הפוסט יהיה ממש ארוך ומשעמם..

למי שיש כוח לקרוא אני ממש אעריך את זה..!

פה, בתקווה שיהיה טוב יותר..

יעל.. =]