אני חושבת שכל הרצונות להוכיח את עצמי בהכל ולנסות בכל כוחי להיות הכי טובה בהכל, קורים בגלל כל הכשלונות וכל הנפילות מהעבר, הסירובים מהעבר, מכל ה"לא" שהייתי שומעת. שאני לא טובה מספיק , ואם אני כן, אז פשוט עדיין היו יותר ממני.. כאלו שמעדיפים ושרוצים אותם יותר.

כל האנשים המזויינים האלו, שהורידו לי את הבטחון, שהעירו לי הערות שאינן סתם הערות תמימות ובונות שנבעו ממקום חיובי, כל האנשים המחורבנים והאפסים.

כל הפצעים מהעבר, שעדיין פתוחים וככל הנראה ישארו פתוחים לעולם, העניקו לי את האופי העיקש, התחרותי והנוקם הזה.

וכל כך הזוי שאני מודה ושמחה על האופי הזה.