מגיע לי יותר

אז כמעט שנה לא עדכנתי, רוב הזמן גם לא נכנסתי.. פעם בהרבה זמן לבדוק פוסטים בבלוגים שאני עוד קוראת ושעוד קיימים..

מוזר שאני חוזרת למקום הזה כל פעם מחדש, למרות שהוא כבר ממש לא מה שהוא היה. הגעתי לישרא בלוג בגיל 13, לפני 12 שנים. (וואו!) ועברתי כאן המון דברים, וגם המון דברים עברתי מחוץ לכאן. באיזשהו שלב בחיים הפסקתי לחיות חיים שהם ברובם אינטרנטיים, שזה מאוד חיובי בעיני, אך עם זאת יש לי איזשהו צורך לחזור לכאן כל פעם מחדש.

אז בעדכון האחרון והקצר שכתבתי פה, לפני 9 חודשים בערך כתבתי שהתחיל משהו חדש ומרגש שגורם לי לחייך כל היום. אז באופן מפתיע מאוד, המשהו הזה עדיין קיים. הזוגיות הכי ארוכה ויציבה שהייתי בה. התחילה באופן ששונה מכל מה שהכרתי.. עבדנו ביחד והיינו חברים טובים תקופה ארוכה, תמיד ידעתי שהוא בקטע שלי אבל אני הייתי ממש לא בכיוון אז עשיתי את עצמי לא יודעת ולא רואה כי רציתי להשאיר אותו בתור חבר טוב. 

בשלב מסוים מישהו אחר שבר לי את הלב, הייתי באיזושי צומת רגשית ממש רצינית, ובאותה תקופה היינו מדברים המון.. התחלתי לחשוב עליו הרבה, לרצות בקרבתו. כשהיינו בחופשה מטעם העבודה הוא ממש לא התייחס אלי (בין היתר כי היה לי משהו ממש ממש לא רציני ושטותי עם מישהו אחר שעובד באותו מקום) ופתאום זה הרגיש לי רע, רציתי את היחס שלו. 

אחרי חודש בערך סתם יצאנו לשתות וזה הוביל לזה שפשוט ישבנו לילה שלם ודיברנו, לא הייתי בטוחה בכלל אבל עשיתי את הצעד, אמרתי לו שמשהו השתנה בי ואני חושבת שיש בנינו משהו ששווה לנסות, מבחינה רומנטית. הוא היה קצת בהלם, לא ידע איך להכיל את זה, בהמשך גיליתי שמעולם לא היה לו קשר רציני, מה שהסביר הרבה דברים.  לא קרה כלום באותו לילה, לא נשיקה אפילו לא החזקת ידיים. רק הבנה של שינוי סטטוס. 

ומאז אנחנו יחד, באמצע הייתה פרידה דרמטית, הוא קצת פחד מכל מיני דברים שלא בדיוק תואמים בנינו אבל אחרי שבוע של בכי עימתתי אותו עם זה שאנחנו אוהבים אחד את השני וזוגיות היא משהו דינמי, זוגיות היא עניין של התחשבות ואיזון. ומאז אנחנו ממש ביחד. 

מעולם לא הייתה לי זוגיות כה ארוכה, ואמיתית. עם ריבים, וכעס, והרבה הרבה כנות. בהתחלה לקח לי יומיים להגיד כל דבר שהפריע לי, והיום זה פשוט על השולחן. התבגרנו יחד ולמדנו יחד. אמנם הגעתי עם טיפה יותר נסיון ממנו אבל בתכל'ס, המערכת יחסים הזו היא ראשונה בשבילי כמו שהיא בשבילו. 

הוא אוהב אותי ואני אוהבת אותו ואני אפילו רואה את העתיד שלנו יחד, על כל הקשיים שנלווים לכך. 

וחוץ מזוגיות- אני עומדת לסיים שנה ראשונה בתואר ראשון, בדיוק בעיצומה של תקופת מבחנים, אמורה עכשיו ללמוד אבל לקחתי הפסקה בשביל לכתוב ולפרוק קצת. זו הייתה שנה מאוד מאתגרת אבל אני חושבת שסך הכל עמדתי באתגר, גם מהבחינה האקדמית וגם מהבחינה החברתית. הגעתי למקום שאני לא מכירה אף אחד, רכשתי חברים טובים, החברה הכי טובה שהייתה לי מהלימודים פרשה באמצע סמסטר ב' מה שהכריח אותי להכיר מחדש חברים חדשים, וגם בזה הצלחתי. הוכחתי לעצמי שאני אדם חברותי, ושנעים להיות איתו. גם אנשים שבהתחלה לא ממש קיבלו אותי כי מה אני קשורה באמצע השנה להיכנס להם לחבורה, בהמשך למדו לקבל אותי ולהתחבר אלי. וזה עושה לי טוב, בייחוד לאור המקצוע שבחרתי ללמוד. 

אז כן, זו הייתה שנה מלאה באתגרים, גם השנה הקרובה תביא איתה אתגרים חדשים. עוד מעט אנחנו נהיה יחד שנה, וזה חתיכת דבר משמעותי. אני מקווה בשנה הקרובה לצאת מהבית כי זה משהו שתכננתי כבר לפני שנה ולא ממש קרה.. וגם להוציא רישיון, שזה התעכב והתעכב והגיע הזמן. די! חייבת ללמוד נהיגה להוציא רישיון ולהיות עצמאית. 

אני לא יודעת אם העדכון הבא שלי יהיה בעוד 9 חודשים או פחות. אבל שמחה שיש לי האפשרות לכתוב כאן, ושמחה שיש מישהו, (אמנם אחד אבל מאוד מיוחד) שגם עוקב ומחכה לעדכוניי. זה באמת עושה טוב על הלב. 

הייתי כאן. 

נ'