אתם בטח שואלים את עצמכם מה יש לכתוב על פולין בשעה 2 בלילה.
אז אני אגיד לכם.
השנה, בכיתה י"ב, אני צריכה לעשות פרוייקט באזרחות בנושא צרכנות. בחרתי את הנושא של המסע לפולין, נושא שקרוב אליי אישית מכיוון ולא יצאתי למסע מסיבות כלכליות.
המסע לפולין בבית הספר שלי עלה בסביבות ה-5,400 שקל אם אני לא טועה. פלוס הוצאות לנסיעה, פלוס הוצאת דרכון, פלוס הוצאת בפולין, המחיר יכול להגיע גם ל-7 אלף. מינימום.
אז נכון, יש "מלגות"- שרק אנשים מסויימים יכולים לקבל אותן, ובתנאים מסויימים (להראות לבית הספר את תלוש השכר של ההורים שלי? מה נסגר?), וגם אז זה מכסה בערך 10% מהסכום.
בבקשה תסבירו לי למה מסע כל כך חשוב למקום שהוא חלק גדול מההיסטוריה של העם היהודי, מקום שכל תלמיד במדינת ישראל צריך לבקר בו לפחות פעם אחת, למה המסע הזה הפך למותרות? לאנשים עשירים בלבד?
כשרציתי לצאת ולא היה לי את הכסף, אנשים הרימו גבה ואמרו לי "לכי לעבוד". באותה תקופה לא כולתי לעבוד, כי מתי שלא הייתי בבית הספר הייתי צריכה להשגיח על אחי הקטן, ולא היה לי זמן.
אבא שלי מתנגד למסע מסיבות עקרוניות, ולכן הוא מסרב לשלם על המסע. גם אם הוא לא היה מתנגד, לא הייתי מבקשת ממנו להוציא סכום כסף כה גדול בשביל המסע- 7,000 שקל לשמונה ימים, ובשביל מה? בשביל שהשעות הנוספות שהוא עובד ילכו על שני אנשים בחדר? אי אפשר להצטמצם?
לא חסר לנו אוכל בבית, ואנחנו לא אנשים עניים. אבל לשלם כל כך הרבה כסף על משהו שצריך להיות בחינם או לפחות מסובסד למחצה על ידי משרד החינוך זה אבסורד.
אין בי רגשות טינה לאלה שכן נסעו והיה להם היכולת לשלם- להפך, אני שמחה שהם עברו את החוויה הזו שכל אחד צריך לעבור אותה, כפי שאמרתי. ואני מקווה שהם באמת למדו שם גם משהו על ההיסטוריה שלנו, וכנראה גם על עצמם.
סליחה על החפירה ב-2 בלילה, הייתי חייבת להוציא את זה.