כן, כן, זו לא עוד כותרת שנועדה להכניס אנשים לבלוג ואז לגלות שהפוסט לא קשור, או קשור בעקיפין או שזה שם הסיפור החדש שכתבתי...

אכן התנשקתי עם בחורה! אני!

טוב, אז בכל זאת לא הייתה לזה נגיעה של רומנטיקה או משיכה וואט-סו-אבר, ונכון שעכשיו יש לי חבר, אבל גם היא לא חשקה בי במיוחד, ובכלל יש לה ילד בן שמונה. א-הא.

זה הכל היה לשם האמנות, או הרס האמנות, מה שתחליטו שזה יהיה,

ובעצם צילמנו שיווד לסרט! (המוסד הסגור- גרסת המעריצים) =)

היה ממש כיף, אבל לצערי אסור לי עדיין להסגיר יותר מדי פרטים ותמונות בכדי לא להרוס את אפקט ההפתעה שתהיה בהקרנת המוסד הקרובה.

מה גם שגם לי זו ודאי תהיה הפתעה, כי אני לא חושבת שגם אני אראה את הסרט הזה ערוך לפני שאצפה בו על המסך הגדול, וגם אחרי הסצינות היחידים שראו מה יצא באמת ומה צולם הם אלו שצילמו, אבל למזלי אלו אסף ואלה, אז אני סומכת עליהם שזה יצא יפה =)

אני גם סומכת על אסף שתמונות הנשיקה יככבו בפייסבוק ובסרט אקבל קלוז-אפ עצבני, אבל בסך הכל אני מאמינה שהסרט יצא מצחיק לאללה =)

לכל הרוצים לבוא לצפות במה שיצא, וכמובן בסרט המקורי + מערכוני היפופוטם + משתה סילבסטר חגיגי, אנא התייצבו ביום שישי, ה-2.1.09 (09! וו-הוו!) בשעה 23:30 בסינמטק ת"א. אירוע של פעם בעשור!! או לפחות חודש. =)

בגלל שאסור לי לדבר יותר על השיווד, אנצל במה זו להתנצל בפני מי שעוד נכנס לפה ומתעניין, על שאין לי זמן לאחרונה לכתוב, ולא שאין לי מה- פשוט שעדיין לא מצאתי דרך להעלות את זה על הכתב. ניסיתי, אבל אני לא מצליחה למצוא ביטוי לכל מה שקורה אצלי כרגע, זה חדש ומוזר ומפחיד ומרגש ואופטימי ופסימי והכל ביחד לא מוכר לי. זה טוב, וזה מאוד כיף, אבל לא מוכר.

ובינתיים, אני אאחל לכם חג חנוכה שמח, שביתכם ולבכם יתמלא באור, שהמזל יאיר לכם פנים ואהבה ואושר ימלאו את נפשכם בכל רגע נתון =)

שיהיה שבוע חגיגי ומופלא,

יעל.