אין בעיה. אח"כ תתנצלי ותצטערי, נכון? been there, done that.

במקום לנסות כל כך חזק לגרום למישהו לאהוב, או לסלוח,

תנסי פעם הבאה לנסות פחות חזק לעשות רע למישהו. לגרום לו לכעוס.

ליאת. אני לא רומזת, אני לא כותבת דברים שאת תצטרכי אח"כ לנחש שמכוונים אלייך.

אני אומרת את מה שיש לי להגיד, וזה כל מה שנשאר.

בתוך חודש אחד הספקתי להיות 'חצי' ו'כפית', ופתאום ירדו שמות החיבה, התחילו הדיבורים המלוכלכים והשנאה, ואז פתאום אני הדבר הכי טוב שקרה לך, ואחרי שבועיים אני בכלל לא חשובה לך יותר.

ככה את רוצה את זה, ככה תקבלי.

אני באמת שמחה שאת משתנה לטובה. את לומדת, ואני כל כך גאה בך על זה.

אבל זה תהליך ארוך. את הקיצוניות שלך עדיין לא הצלחת למתן, וזה מוציא אותי מדעתי.

ההודעות המצפוניות, הפוסטים שבאים לצבוט את מה שנשאר מהלב.

נשארה רק צמרמורת שעולה כשאני נזכרת בכל מה שהיה. הרבה יותר מדי להעמיס על פחות משנה.

ככה את רוצה לשחק את זה. בסדר גמור. so be it.

את יכולה לחסוך התנצלויות עתידיות ובקשות מחילה.

אני כל כך מאוכזבת מהצורה שבה זה נגמר. אבל כנראה שזה משהו שהיה צריך להיעשות.

ולכולם

שבת שלום

=)