תכננתי לכתוב על השבוע האחרון, ואז כשפתחתי את הבלוג לא היה לי חשק להתחיל לכתוב... חלמתי חלום עצוב ומעצבן, וזה הוציא לי את כל החשק.

אבל אז יאניב שלח לי הודעה לפתוח מהר מהר VH1 כי יש מצעד שירי אלאניס מוריסט המלכה הבלתי מעורערת שחוגגת היום, ממש היום, יום הולדת 33 =)

וכל כך שמחתי! וזה החזיר אותי לנקודה שרציתי לכתוב עליה, שיש לי חברים נהדרים שאני אוהבת אותם כל כך, כל אחד ואחת, מכל קבוצה שזו לא תהיה, מהביצפר, מהתיכון, מהישוב, מהצבא, מהעבודה, מהאינטרנט, מהיידפארק, מפורומאיה, מכל מקום יש איזה כמה שפשוט דובקים ונשארים, כי באמת אכפת להם והם באמת אוהבים! וזה כל כך כיף לי לגלות את זה כל פעם, בדברים הכי קטנים שיש! מתמיכה וחיבוק כשאני בתקופה קצת קשה, ועד סמסים של 'היי, יש מצעד אלאניס' או 'יודית רביץ בטלויזיה', או בתגובות ופידבקים מטורפים לסיפור שכתבתי ואזרתי אומץ לפרסם במקושרים... כל דבר קטן, זה פשוט עושה טוב על הלב.

אז בתחילת השבוע מצב הרוח היה קצת ירוד, אבל ביום שלישי היה יום פתוח בחדר כושר באירפורט סיטי. הלכתי עם חברה מהעבודה וקבעתי גם עם רויטל, שהן שתיהן קבועות שם.

הלכתי קצת עם נועה תוך כדי צפייה בבנות גילמור, עונה חמישית, לוגן (גררר) בדיוק מתחיל לרדוף אחרי רורי... נאמי.

אח"כ עוד כמה מכשירים, נכנסו לשיעור עיצוב יחד עם רויטל (שזה בעצם סוג של אירובי) ובאמצעו יצאנו אני ונועה לעשות ספינינג! היה ספינינג של שעה וחצי, יצאתי אחרי חצי שעה עם תחת הרוגגגג! הכיסאות האלו, כוסאמם, הרגו לי את התחת, ועד אתמול זה עוד כאב.

נפרדתי מנועה, ויצאתי עם רויטל, בדרכנו החוצה ניסינו משקאות חלבונים כאלו ואחרים, שאמורים לנפח את השרירים או משהו, אני לא יודעת עד כמה זה בריא, אבל זה מה שהולך שם בחדרי כושר. היו גם חטיפי אנרגיה עם שוקולד, ואז בכלל הרגשתי שבאתי לאכול ולא לעשות ספורט =) נו, אוכל חינם P=

יצאנו וקנינו קפה וסלט (נחשו מי קנתה מה), ולרגע הרגשנו כאילו יצאנו מאיזה פרק של עקרות בית נואשות... חח... והיה ממש נחמד ומצחיק =)

טעם העיר התחיל ביום שני, והסתיים בחמישי, ומי מעריך אוכל כמוני? נטע! היא תכף משתחררת ולא דיברתי איתה... וול... שנים! ולא ראיתי איתה בכלל... מלא זמן... אז התקשרתי, ו- הפתעה, היא גם ענתה, ואמרתי לה שיש טעם העיר ושנלך ביום חמישי! ובגלל שלא דיברתי איתה הרבה זמן שכחתי שאסור לקבוע עם נטע, בטח לא לבנות עליה...

כמובן שקבענו ללכת, למרות שהיא אמרה שהיא אולי סוגרת שבת, אבל היא תתחמק מזה איכשהו, בטוח!

הגיע יום חמישי, כמה מפתיע- היא לא הצליחה להתחמק מזה, והיא חייבת לסגור את השבת האחרונה בשירות שלה... אז אני לא רואה את נטע אחרי שנים שלא התראינו (שנה בערך.. אולי קצת פחות) =((

ויום חמישי זה היום האחרון, ואי אפשר לשבור מסורת, חייבים ללכת!

התקשרתי לסיון, ואיזו הפתעה- היא מתכננת ללכת עם ירדן ואלדד, אז כמובן שקפצתי על ההזדמנות להצטרף!

באותו בוקר גם עשינו ארוחת בוקר מחלקתית בעבודה, המון גבינות ושוקו וסלט ו.. חגיגה שלמה, היה ממש כיף, כך שבכלל זה היה יום מלא באוכל =)

חזרתי הביתה, התארגנתי, שמתי טיימר לאוסי ומגרש (עדיין לא ראיתי =O)

ויצאנו בשמונה לכיוון ת"א. חנינו בעזריאלי ונסענו ברכבת (פאן פאן!)

ואפילו זכיתי בנסיון שני להשיג את פו הדב-מזל דגים! אבל שוב כשלתי =(

אוקיי, הגענו, סיון, ירדן, אלדד, עידו ואני לפארק הירקון, ו... אוקיי, להלן סיקור של מה אכלתי השנה, כדי שתכנסו קצת לעניינים:

-צ'יפס מסולסל ומגניב על מקל

-פיתה דרוזית עם לבנה (יש לזה שם ששכחתי כרגע, או שסתם נדמה לי?)

-רצועות אנטריקוט <אעע!!> של פאפאגיו

-פצץ שוקולד של רולדין (גאדדדד!!)

פלוס טעימות מכולם:

-סושי הפוך כזה, עם האורז בחוץ (לראשונה בחיי אכלתי סושי אחד, ובאמת שאני לא מבינה על מה ההמולה)

-נודלס ירקות,

-פסטה ברוטב שמנת ופטריות

-קרפ שוקולד

-קצת קצפת מהתותים

ובתור שתייה כמובן-

-גינס (אבישי צדק! זה טעים! אבל כהה הרבה יותר מדי בשבילי)

-פאנטה אשכוליות-אננס חדש, שלמרות כל ה-Eנאמברס המסרטנים, זה טעים =) אבל אני לא אקנה את זה.

וואו, זה יותר משנה שעברה!

הגענו הביתה באיזה אחת וחצי, נשפכתי לישון, וכאמור חלמתי חלום מטריד ביותר, שעם כל העייפות ב- 10 בבוקר, רק רציתי לקום כדי שיפסק החלום. שתבינו, עשיתי תנועות של צחצוח שיניים במיטה, כי לרגע האמנתי שכבר קמתי, אבל הייתי עייפה ולא באמת הצלחתי. התמונות והרגשות הרעים חזרו כל הזמן עד שהצלחתי להרים את עצמי, לכבות את המאוורר ולשטוף פנים...

ואז אלאניס עשתה לי את הבוקר!!!

ההה =)

זהו, זו החפירה השבועית,

היום יש יומולדת, חוץ מאלאניס, לנופית המתוקה שחוגגת 18 שנים לפי תאריך עברי, שלא שהיא קוראת פה או שאנחנו מדברות בכל פורמט שהוא, אבל בכל זאת- זה מחזיר אותי לתקופה כיפית ומדגיש את הנושא של הפוסט, חברות, אמון ונאמנות, ובעיקר אהבה שבין אדם לרעהו =)

הנה הפלצנות באה, זה הסימן להגיד לכולכם שאני אוהבת אתכם (במיוחד אם אני מכירה אתכם הה) ושאני מעריכה את כל אחד ואחד מהחברים שלי שחושבים עלי ואוהבים אותי, גם אם זה מהחצי השני של העולם...

שבת שלום וסוף שבוע שקט ונהדר =)

**עריכה**

עכשיו שמתי לב שזה חודש חדש! מזל שיש את ישראבלוג שיחביא לך את הפוסטים ויזכיר לך שהתחיל חודש... אז חודש נפלא!!! =)