ממש היום לפני שנה הגעתי עם קיטבג מלא ציוד לבית הדין הצבאי לערעורים בקריה, בלבוש אזרחי, עושה טופס טיולים ומחזירה את כל הציוד שצה"ל הלווה לי למשך שנתיים.

כל כך שמחתי לעשות את זה.

שנתיים שלמות חיכיתי לרגע הזה, ואז הוא פשוט בא! היה נורא עצוב לעזוב את כל החברים הנהדרים שלי שם, אבל למרות זאת- אני לא יכולה להגיד שהיום הזה היה עצוב.

אחד הימים המאושרים בהחלט. חופש. אחחח איך אני אוהבת חופש! כמה שאני מעריכה חופש!

עם רובם אני כבר לא בקשר, אבל אתמול לפתע פתאום התקשרה אלי מאי, שגם איתה אני לא בקשר, ואמרה שהיא עושה מסיבת שחרור! היא משתחררת מחר... וואו, איך הזמן עובר, אני זוכרת שאני הלכתי לקחת אותה ממחנה 80 אחרי שהיא סיימה טירונות... היא ונטע.

אז שתיהן משתחררות, נטע משתחררת כבר היום, אין לי מושג איך ולמה =)

שנה, שנה עברה.

מה עברתי בשנה הזו?

די הרבה.

אני חושבת שאני בינתיים עדיין הולכת במסלול שלי, זה שקבעתי לעצמי אחרי הצבא.

לפני הצבא המסלול נראה קצת אחרת, אבל לא בהרבה. פשוט גיליתי יותר אילוצים, אז זה לוקח יותר זמן. אבל היעדים אותם יעדים.

אני שמחה שלא בחרתי ללכת בדרך שכולם בחרו בה, דרך ברירת המחדל שכל החברות שלי תקועות בה עכשיו.

למרות שזה בהחלט מוקדם לשמוח, ייתכן שזו טעות גדולה מצדי, אבל בינתיים, אני מרוצה שאני נאמנה לעצמי. אני מעדיפה להכשל בדרך שבחרתי ללכת בה, מאשר להכשל בדרך שבחרו בשבילי, ואז לחשוב כל החיים- פאק, למה לא בחרתי בדרך שלי? למה לא הייתי נאמנה לעצמי?

למרות ש... מי זה היה שאמר פעם "לא נכשלתי, רק מצאתי 10,000 דרכים שלא עובדות"... (אני לא מוצאת מי אמר את זה!) אני מקווה שאני אזכור את זה גם אחרי כמה כשלונות...

אז אני אמנם רק בתחילת הדרך, אבל אני מאמינה. בד"כ לפחות. עכשיו תקופה קצת קשה יותר, מלאת לבטים ומחשבות האם באמת בחרתי נכון, האם אמשיך לבחור נכון, האם זה הדבר הנכון בשבילי, האם אני אעמוד בזה? אולי פעם הייתי מסוגלת, אבל עכשיו סיגלתי לעצמי אורח חיים... איך לומר... נורמלי מדי. בשביל התכניות שלי. אני לא מרגישה שאני אותו בנאדם. אני לא עושה שטויות כמו שהייתי פעם, כבר לא משתגעת, לא משתטה. לא יודעת, מקווה שזה עוד נשאר בי.

אבל התהיות האלו באות רק לפעמים, בד"כ אני משתדלת להיות בטוחה בדרכי.

הדרך ממשיכה להתפתל ולהתפצל לכיוונים שונים, ולפעמים אין לדעת האם הדרך הנוחה ביותר היא אשר תוביל אל היעד. והאם בכלל שאר הדרכים פתוחות בפניך? נו נו, די מטאפורות.

אני הולכת לקרוא קצת, ולשיר קצת, ואז להתקלח,

ואתם... מה אתם אומרים על הפחיות שעיצבתי? זה כבר מזמן, אבל שכחתי אותן לגמרי, נזכרתי בהן לפתע בגלל בלוגרית אחרת שנתנה לינק...

אז קחו, תצביעו =)

פחית ברוח איכות הסביבה

פחית ברוח הבלוג (הפחית קדמה למעבר)

פחית ברוח פוטושופ

פחית עם מסר!

אתם יכולים להכנס לחיפוש ולכתוב את המייל שלי, ואז תראו את ארבעתן.

=)

**עריכה**

מה הקטע שזה מוסיף לקישורים אוטומטית קידומת של ישראבלוג?! טוב, תורידו את הקידומת נו...

**********

טה טה =)