מה ההגדרה שלך לרוע?
אכזריות, הרס, אגואיזם ברמה של התעללות באדם/בע"ח/חפץ רק לשם ההרגשה של עליונות ושליטה, בגידה במצפון.
מה ההגדרה שלך לטוב לב?
אכפתיות, דאגה, אהבה- לזולת, לסביבה, לצומח, לחי, לעולם בכלל.
האם את רואה את עצמך כאדם טוב?
בהחלט.
מה לדעתך מניע אנשים להתנהג ברשעות?
חסך באהבה, חסך בחברה, חסך בילדות, בהשתטות, חסך בכושר מנהיגות, טפשות, קנאה, שיעמום.
מה לדעתך הפתרון לרוע?
להשמיד את האנושות.
סתם.
לתקן את החינוך. אבל זה כמעט בלתי אפשרי כי הגענו למצב שחלק גדול מהמחנכים*- רעים, נגועים וטפשים.
*מחנכים- הורים, מורים, משפחה, מפקדים, מנהלים, אמנים, כל מי שנמצא בעמדת כוח, בעמדה של להוות דוגמא לאחר.
מה לדעתך הדבר הכי מרושע שאדם יכול לעשות?
לגזול חיים של מישהו שלא יכול להתנגד ולהילחם. ילדים, בעלי חיים.
לא חשבתי על זה הרבה, אולי יש דברים רעים יותר, או לפחות באותה רמה מבחינתי. לאדעת.
מה לדעתך הדבר הכי טוב שאדם יכול לעשות?
לעזור בלי שמץ של אגואיזם.
כלומר לתרום, להעניק, גם אם (ובמיוחד אם) לא מקבלים שום דבר בתמורה.
לא לצפות לקבל. פשוט לתת, ולאהוב את זה. לשמוח על זה, להעריך את הנתינה, בלי לצפות או לרצות לקבל.
מה הדבר הכי מרושע שאי פעם עשית?
מבחינה... קונבנציונלית, בואו נקרא לזה ככה- מבחינת החוק- גנבתי (לא משהו מטורף), ושיקרתי (גם- שום דבר רציני).
ממש מזמן אבל.
מבחינה פחות קונבנציונלית, רגשית נגיד, שזה גרוע יותר-
פגעתי במישהי, אני מניחה שלא רק בה, אבל בזה אני מצליחה להזכר כרגע, לעגתי לה לעתים, לא תמיד הייתי נאמנה לחברות שלנו. אבל זה היה מזמן, הייתי קטנה.
מה הדבר הכי טוב שאי פעם עשית?
הממ... הממ... אני לא יודעת!
אני לא זוכרת מקרה מסויים.....
אבל תרמתי, התחשבתי, סלחתי, אהבתי, נהגתי בהמון סבלנות, עזרתי למי שצריך היה את עזרתי.
אוף, פתאום אני מרגישה בכלל לא טובה יותר מכל אחד אחר =/ אולי אני צריכה לשנות את תשובה מס' 3?? =(
האם את מאמינה שבני האדם טובים בבסיסם?
כן.
אצל חלק הבסיס הזה חבוי עד כדי נעלם, אבל בני האדם נולדים טובים, הם הופכים רעים מהתנהגות שהם למדים, מרצון למרוד וכו'.
מי האדם הכי רע שאת מכירה?
היטלר? אבל לא הכרתי אותו, אז זה לא נחשב נראה לי.
לא יודעת, במהלך השאלון הזה התבססתי בכמה שאלות על המפקדת שלי בשנה הראשונה בצבא. היא הייתה רעה! באמת, רוע טהור.
אבל אני לא יודעת אם היא האדם הכי רע שאני מכירה.
המממ....
לא יודעת. שיהיה.
מי האדם הכי טוב שאת מכירה?
אבא שלי?
גם כרמי נכנס לטופ 10 אני חושבת.
וגם דנדי.
חדי העין מביניכם בטח שמו לב שסיימתי לקרוא את 'רודף העפיפונים' בשעה טובה ומוצלחת...
ספר מעולה, מומלץ, ממש יפה,
אמנם לא כמו הספרים שלא הצלחתי לעזוב מהיד וחיכיתי רק לשנייה שאחזור לקרוא בו (מה שהיה לקראת סוף הספר, ואת שלושת הפרקים האחרונים כבר לא יכלתי לעזוב באמת)
ובכלל, מלמד איזה שעור לחיים על נאמנות ואהבה בסיסית ואמיתית בין חברים.
בהתחלה לא הפסקתי להשוות את זה אלי, ולחשוב האם אני כזו, האם אני מתנהגת כמו אמיר, האם זה יתכן?
לקראת הסוף הבנתי שאני ממש לא אמיר. אם הייתי מישהו, הייתי חסן, אבל אני גם לא חסן, עם כל הנאמנות הזו, זה מוגזם, זה גובל בפראייריות. למרות שאני מעדיפה להיות פראיירית מאשר לא אכפתית, ואני הרבה פעמים באמת כזו, אבל אני מקווה לא להגיע למצב של חסן. או שאולי כן? אין לדעת.
בכל אופן, זה עולם אחר, הרגלים אחרים, מנהגים אחרים, וחסן בכלל קיבל יחס אחר. טוב, יש עוד הרבה מה להרחיב על זה, ולסתור את עצמי גם עוד קצת אם זה לא מספיק, אבל אני לא אהרוס לכם את הספר. תקראו!
עכשיו אני אתחיל את 'מישהו לרוץ איתו' של דויד גרוסמן, ואחריו כבר מחכה לי 'יומולדת שמח נוח' של נועם זיו, שאחי ממש לא אהב, אבל אמר שאולי אני אוהב. משהו פילוסופי כזה. מעניין... קאנוט וואיט! (ואני רואה את עצמי מתאכזבת בטירוף)
אתם מכירים את זה שאתם מכירים מישהו, והוא מוכר או מזכיר לכם מישהו, ואתם לא מצליחים להזכר אז אתם עוזבים את זה?
אז יש לי כמה כאלו בעבודה, שעכשיו הבנתי, אחד אחרי השני, את מי הם מזכירים לי!
לירז מזכירה לי את ד"ר קאלי אומאלי (חיחי) מ'האנטומיה של גריי',
שירלי מזכירה את בת דודה שלי,
דיקלה מזכירה ממש את עופרה חזה בצעירותה,
אמיר מזכיר לי את אדיר אוחיון (למרות שזה יותר אדיר אוחיון שצץ והזכיר לי את אמיר) אבל טוב שלא אמרתי לו, כי היום גיליתי שהוא לא אוהב אותו, הוא חושב שהוא ממש מכוער... (אז מה עם השיניים שלו קצת עקומות, הוא מקסים!)
ואמיר הוא כולו כזה מטופח, בדיאטה תמידית, כמעט מטרוסקסואל (אבל לא), בואו נגיד שאם הוא לא היה סטרייט- הוא היה הומו. (וואו, כמה הגיון היה במשפט הזה). אבל הבנתם אותי, נו.... לא הייתי בשוק אם הייתי שומעת שהוא הומו. אבל הוא לא. ואני גם ככה גיליתי שאני ממש, אבל ממש גרועה בלזהות אותם.
נו, שוין.
ערב רוק בכוכב נולד! היה כיף, אחלה שירים שבעולם, רק חבל שציפיתי ליהודית רביץ אחד לפחות... אבל נו, משפחת היימן השתלטה על הכל =) חח... סתם, היה טוב באמת =)
וואו, נדב-קדמון-עף?! הייתי מוכנה להשבע שהוא יגיע לגמר. מה, לא חלו לו על הצורה? והוא באמת היה טוב, גם שר טוב, גם פרפורמר... כל מי שאני מהמרת עליו עף! גם חשבתי שמיקה תגיע לגמר!
נו נו,
רק תשאירו לי את מרינה, אדיר ושלומי ואני אשמח =)
תצביעו למרינה, באמא שלכם. אני חרדה לגורלה.
שיו, מרים עפה, כמה חבל =( אני לא מבינה את העונה הזו, באמת, איך כל המיוחדים עפים לפני חן ודניאל הרגילים למדי? לא ציפיתי שמרים תגיע רחוק יותר ממה שהיא הגיעה, באמת מספיק לה, וכל הכבוד לה, אבל חן ודניאל, סלחו לי, היו צריכים לעוף עוד לפני ארלין, לפני מיקה, ובטח שלפני נדב קדמון. הוא בטריטוריה שלהם- ומיוחד יותר.
ובועז, שיו, אם הוא לא היה תימני הייתי כבר מתמוטטת. איזה גומות, איזה גרוב יש לו, הוא טוב.
אבל אל תצביעו לו, תצביעו למרינה.
גם התערבתי עם אמיר, הוא אמר שחן ובועז מגיעים לגמר, ואמרתי שלא. מי השלישי שהוא אמר? מרינה נראה לי.
היא כל כך טובה, אני לא מבינה אתכם.
אל תגיבו לי כמה שהיא מוזרה ושאתם לא אוהבים אותה, שמעתי אתכם כבר. אלא אם כן לא הגבתם אז מותר לכם.
אוף, היה עדיף שהייתי פותחת על כל נושא פוסט חדש, והייתי נפטרת במהרה מהתמונות בפוסט הקודם... אבל נו נו, צריך להתמודד.
אני רעבה, ואמא עשתה מלא אוכל, אבל בכל דבר יש משהו שמבאס.
אורז אדום ועסיסי עם כמון =/
ספגטי =/ (לא בא לי) עם רוטב עגבניות טעים כזה...
סלט עם מלא ירקות ובצל יבש =/
כל מיני כאלה מבאסים. אבל נראה לי אני אוכל את השניצל כרובית האחרון עם קצת אורז ואשתדל חזק חזק להטביע את הכמון ב.. קטשופ או משהו.
נשבעת שהיה לי גם משהו אמיתי לכתוב, נו, מי זוכר.
אהה, כן, יש השבוע חגיגות חצי יובל לבית אריה (זה כבר 26 שנים, לא 25, אבל מי סופר?)(אני, אני סופרת!!! הם מתרצים את זה במלחמה שהייתה לפני שנה בתאריך הזה, אבל אני חושבת שזה סתם תירוץ, כי הם יכלו לדחות את זה בכמה חודשים במקום בשנה)
באמת תהיתי מתי ואיך יחגגו כבר שוב לבית אריה, כי מזמן לא חגגו, מאז חגיגות העשור הנוסטלגיות בשבילי (אתם גדלתם על קלטות של 'מלך האריות' ו'דמבו הפיל המעופף'? אני גדלתי על הקלטת הזו!! גם רואים אותי שם בת 5, מה נראה לכם?...)
קיצ, אז חזרתי לא מזמן מהעבודה, בטרמפ, וכשנכנסנו לבית אריה ראיתי שלט גדול שבסוף השבוע יש חגיגות חצי יובל (פלוס שנה, אני מבקשת!) לבית אריה, עם הופעה של מירי מסיקה! איזה כיף! פעם אחרונה שמישהו שווה באמת היה פה זו הייתה יהודית רביץ וזה היה כל כך מזמן! סתם, היו עוד כמה אחריה, היה צביקה פיק לפני כמה שנים, אבל אתם לא באמת משווים, נכון??
אז עדיין לא יצא לי להתעמק בשלט, אני אצטרך לשים לב מחר או משהו... פאן!!
אההה ואני רוצה לראות 'החוק על פי ג'ורג'יה' (Georgia Rule), זה עם פליסיטי הופמן,
מי לוקח אותי?! =)))
עד כאן להפעם,
ביי לכם, ושבוע נהדר =)