איזה כיף היה! איזו מלכה היא!

טוב, רציתי לקצר אבל עכשיו כשאני נזכרת בכל המאורעות- אין מצב...

חזרתי הביתה, התקלחתי, אכלתי, והודעתי לאמא שיוצאים! אבא הצטרף, כבר שמענו את מירי מסיקה בבלאנס מהבית שלנו ומצאנו את עצמנו כבר בשבע למטה, רק שרחבת הבריכה עוד סגורה... לא שזה לא היה צפוי ומתוכנן. הייתה תערוכה של ציורים ותמונות במתנ"ס (זה ממש ליד הבריכה), של אמנים מבית אריה, ותמונות של הישוב בכלל, מאז (לפני 26 שנה כשלא היה פה כלום.. ממש... כלום! הרים ואבנים! וכפרים ערביים!) ומהיום... תמונות עם בגין, עם אריק שרון, שבית אריה הייתה ה'בייבי' שלו.

קיצ, היה יפה וממש נחמד, אבל טוב, כמה אפשר להסתכל על תמונות, ציורים ופסלים? ההורים שלי כבר התחילו לפטפט עם כל מיני אנשים שאני מכירה או מכירה פחות, וכשאמא סיימה, ואבא עדיין היה תקוע באיזו שיחה, אמרתי לאמא שנלך לראות אם פתחו את השערים, וגם אם לא, אולי הם עדיין עושים בלאנס, אולי נשמע קצת.

אני והיא באות לצאת מהשער האחורי של המתנ"ס, שהוא ליד השער האחורי של הבריכה, אני חולפת על פני שתי נשים, ושומעת את אמא מאחורי "הא! הנה היא! הנה מירי!!!" ואני כזה מסתכלת אחורה, וחושבת- וואלה, זו מירי! שיו עכשיו היא לא תעזוב אותה! חח

מירי כזו חמודה, שיו, ואיך היא רזתה, אין לכם מושג! עוד בשמלות שהיא לובשת בהופעות היא נראית מלאה יותר, אבל במכנס וחולצה מטווח אפס- היא נראית מעולה! גם על הבמה, כן? אבל עוד יותר, נו... קיצצצ אמא שלי דוחפת אותי ואני מתנערת ומצביעה על אבא שלי, שכידוע (למי?) חולה עליה, טוב שלא מעריץ מוטרף... הוא מתלהב כולו, ניגש אליה ומתחיל לספר לה שהוא מעיר אותי כל בוקר עם הדיסק שלה (הוא לא אמר שהוא צרוב), ושהוא עושה איתו ספונג'ה, ומירי כל כך התלהבה ושמחה, וכולה מחבקת אותו חח... ואמא שלי בקשה ממנה שתשיר 'ברכת המלך' כי היא אוהבת (היא אוהבת עוד מלא, שלא תשחק אותה P= ) ומירי אמרה שבטח, שהיא שרה את זה!

ואז יצאנו, ואבא שלי כזה: "אוי! לא, רגע! אבל... היא טריפולטאית!" וניסיתי למנוע מבעדו, אבל זה היה מהיר יותר משבריר שנייה... ואני ואמא מעבירות דאחקיות ומדמיינות איך הולכת השיחה "רגע, מירי, גם אני טריפולטאי!" כאילו, מה אתה רוצה, שקל? ובכלל חשבתי שמסיקה זה מרוקאי!

קיצ, מסתבר שהיא תוניסאית, כאילו, אבא שלה נולד בתוניס, אבל במקור הם מטריפולי או משהו, לאדעת, למי אכפת, אלוהים... אבל זה היה אחד המצחיקים!!!! והיא כולה מחבקת אותו, מנשקת אותו חח =) הוא כולו זרח אח"כ!

טוב, שמחים וטובי לב נכנסנו לבריכה (לדשא כאילו, לא למים נו), תפסנו את ראש העיר (מה עיר, מאיפה זה בא לי? פחחח עיר... ראש המועצה, נו) דיברנו קצת, והוא סיפר לשמחתי הרבה שמתוכננת הופעה של 70 דקות, לא סתם כמה שירים כמו שחשבתי... מעולה! אז המשכנו לנו ותפסנו לנו כיסאות ממש מקדימה, ישבנו, ראינו אנשים מגיעים, דיברנו, בעיקר ההורים שלי דיברו עם כולם, בלה בלה...

ואז רוי באה, ושנייה לפני ראיתי את תמי! והבת שלה! מותק! שתיהן =) קיצצצצצ ישבתי עם רויטל, והיו את כל הדיבורים האלו שדווקא היו מעניינים (אותי לפחות, רויטל תגיד אחרת) וסתם קישקשנו,

אהה, והיו זיקוקים, שיו, פתאום נזכרתי שאני ממש אוהבת זיקוקים!

ופתאום הרחבה שהייתה לפני הכסאות התחילה להתמלא... לאט לאט... וכשמירי מסיקה עלתה, על השיר הראשון כבר כולם עומדים ובקושי רואים... (כמה אנשים היו שם, שיו, בחיים לא ציפיתי בכלל! כל בית אריה ועופרים, טוב, זו מירי מסיקה, כולם אוהבים אותה... בכל הגילאים, היו שם מגיל חודש עד איזה 80! באמת, ראיתי גם כאלה וגם כאלה =)

אז אחרי כמה שירים אני ורוי הלכנו לעמוד מקדימה =)

עכשיו, מה היה מקדימה? ילדים קטנים לרב (שזה מעולה, כי אף אחד לא מסתיר) שבאו בעיקר לראות מפורסם, ופחות אכפת להם מ... איך קוראים לה? מסיקה משהו? לא נורא, בואו נשיג חתימות ונצלם בפלאפון!... היו הרבה מהם שידעו מי היא, אבל לא ראיתי מסביבי מישהו שיודע באמת את כל המילים, רק הלהיטים וכאלה.

כך יצא שאני קופצת ורוקדת וזזה ושרה בקולי קולות, וכל מי שמאחורי, מצדדי ומלפני- מסתובב לעברי, כל כמה דקות שוכח ממירי ומסתכל על ההופעה שאני נותנת שם על הדשא, ב-50 סמ"ר שעמדתי עליהם... כולי באקסטזה מסויימת, והם... מה אתם מסתכלים, אני נהנית, תסתכלו על מירי! אותי אתם עוד תראו הרבה עוד כמה שנים..... ב"ה, אם ירצה השם, טאץ' ווד וחבריהם =)

חוץ מרויטל, היא רגילה שאני עושה פדיחות P= חוץ מזה שהיא העריכה את העובדה שניסיתי לצעוק בשבילה, בהדרן, שמירי תשיר 'תן לי סימן', שאם הייתי מבקשת בשבילי זה כבר היה 'תמונה', אבל מראש ידעתי שזו לא הופעה גמישה, כי היא כולה פה ל-70 דקות, למרות שהיא נתנה איזה 90...

מה היא שרה?... המממ...

היא פתחה עם 'בנות',

אני כבר לא זוכרת את הסדר, ואני גם בטח מפספסת,

אבל היו:

בקרקס הזה

מפלס מצב הרוח

טיפה טיפה

אם זאת האהבה שלך

עכשיו אתה חוזר בחזרה (ואני כולי התחלתי לקפוץ בצלילים הראשונים, ורוי אמרה שמירי כולה הסתכלה עלי במבט מוזר של שוק, חחחח)

נובמבר

באה אליכם

שלום לאמונות

ברכת המלך

אף אחת

שיר לשירה

וכל הסיפורים כמובן באמצע ההופעה היו הסיפורים הרגילים, על צדי ודיאטת הכרוב, על צביקה הדר והטישו בחזיה, מי שהיה יודע =)

ההדרן היה מורכב מאיזה 3 או 4 שירים, אני לא זוכרת איזה היו, אבל השניים האחרונים היו 'ממי', ולבסוף- 'לשם' (שקדם לו הסיפור על הדיאטה והקטע מ'אם ננעלו' מרטיט הלבבות)...

אז אבא שלי בעננים, אני פשוט נהניתי, אף יותר מהעובדה שהשתחררתי והשתוללתי, גם אמא ממש נהנתה, למרות שהסתירו לה ושהאורות סינוורו, והרמקולים היו קצת חזקים מדי (היא תמיד תתמקד ברע?) אבל אני קלטתי שבהדרן, אני חושבת שב'לשם' או אולי לפניו- הם גם נעמדו ובאו קדימה! והם נהנו כל כך!

אז אחרי שלא הצלחתי לקצר למרות שהשתדלתי- נהניתי המון,

ומחר... מחר יום חדש =)))

סוף שבוע נפלא מאין כמוהו,

יעל.