בבוקר תכננתי לעשות פוסט ארוך בהרבה יותר, אבל לבסוף ויתרתי על כל מילות הפרידה.

רק אומר שפשוט לא האמנתי כשאמיר הכריז בתשע בבוקר שפולי נפטר, עד שראיתי במו עיני את תמונתו של פולי לצד מאמר על פטירתו בוואלה. ואז המשכתי לא להאמין. פשוט לא נקלט.

כל היום צפיתי באתר, בתגובות. כמה כאב, כמה צער, עוד אבידה ענקיתתת לעולם התרבות הישראלי.

אחרי שקראתי הספדים של חבריו וקולגות שלו שבעצמם מתקשים להאמין- כגון ניצה שאול, שייקה לוי, התחלתי להפנים שזהו, זה באמת זה, ועוד אחד הלך לנו.

הייתי רוצה ללכת להלוויה בעינת.

והייתי רוצה לנחם ובעיקר לחזק את משפחתו, קרוביו ומכריו.

תכננתי לעשות פוסט הספד וסקירה, אבל אני מניחה שבאלפי טוקבקים, הודעות ופרסומים- העם אמר את דברו.

אבידה.

מי יתן והתרבות שלנו תדע עוד רבים כמו פולי.

תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.