סוף סוף שאלון כיפי =)

אם היית מוצאת את המפתחות לביתך, והיית הולכת הביתה, אך מגלה שהוא לא היה שם. מה היית עושה?
הולכת לשכנים ושואלת אם הם ראו במקרה מה קרה לבית שלי.

אם היית מוצאת את עצמך ניצבת על עמוד חשמל, כשבכיס הימני של המכנסיים יש לך מצית, בכיס השמאלי סרט ורוד זוהר ודוקים ביד. מה היית עושה עם הדברים האלו?
הייתי מנסה לעשן דוק.

לא. הייתי פשוט נזהרת לא להתחשמל.
הייתי זורקת את הדוקים אחד אחד על אנשים למטה (לידם, נו, לא עליהם... אבל אם זה יפגע בהם אז לא נורא) כדי להסב את תשומת לבם שאני למעלה ושיקראו כבר למישהו שיוריד אותי.
כשהיו נגמרים לי כל הדוקים הייתי מנסה לצעוק ולזרוק את המצית על מישהו, ואם גם זה לא עזר-
הייתי שמה את הסרט הורוד בשיער וממשיכה לשבת ולהסתכל על הנוף.

אילו היית משתתפת בתחרות בנייה של מטוסים מנייר, אולם לקחו לך את כל דפי הנייר חוץ מאחד. האם תחלקי אותו לשניים ותנסי לבנות שני מטוסים שונים או מטוס אחד גדול? אם יש לך רעיון נוסף אנא, שתפי אותנו.
תלוי איזו תחרות. מדברים על כמות מטוסים או על איכות המטוסים שבונים?
כי אם איכות- אבנה אחד. אם כמות- אחלק ל-24 בערך (דף A4?) ואבנה מלא קטנים.
טוב, לא מלא, רק 24. אולי יותר, לא ניסיתי.

אם הייתה לך כוס שקופה מזכוכית ביד אחת וקלח תירס בשניה, כיצד היית משתמשת בהם נגד אנשים מעצבנים ובאיזו דרך?
אוקיי. בעיקרון, אם הם סתם מעצבנים, הייתי זורקת עליהם את כוס הזכוכית, ומרביצה להם חזק בראש עם קלח התירס.
אם אני גם צריכה להתגונן, אז הייתי שוברת את הכוס ומתגוננת בעזרת הכוס השבורה, ובמידת הצורך מנסרת להם בעזרתה את העין (השפעות מנמלטים).

אם היו נותנים לך חידה ושלוש אפשרויות לפיתרון, והיית מגלה שכל התשובות שגויות, האם היית אוכלת טונה מקופסה? מדוע?
אני בטוחה שהייתי אוכלת טונה מקופסא, אם כי אני לא בטוחה שזה יהיה מיד ברגע שאגלה שהתשובות שגויות.
באותו רגע הייתי פשוט מקללת את מי שנתן לי את החידה אם בזבזתי עליה יותר מ-20 שניות, ואם הבנתי את זה מהר יותר מזה- פשוט אציין שהם טפשים כי הם נתנו לי תשובות שגויות, והייתי מנסה להבין את הפאנץ' במידה ויש אחד כזה.

במידה וירשת שטח אדמה אי שם בתימן, אולם ממשלת תימה מודיעה לך שאם לא תבני שם משהו, הם יקחו ממך את השטח ללא פיצויים. מה תבני שם?
בית יתומים.
או בית פיצה.

אילו היית יכולה להמציא צבע, מה היה שמו ומה יצבעו איתו?
כמובן ששמו יהיה יעל על שמי, ויצבעו איתו את השמים. דהההה.

אם היית מגלה שקוקוס היא חיה בסכנת הכחדה, משום שחברות האופנה משתמשות בפרוותה, מה הייתה עמדתך כלפי פרוות קוקוס?
הייתי אומרת שגם ככה הפרווה של הקוקוס בכלל לא נוחה והיא מגרדת נורא ואנשים סתם קונים אותה באלפי שקלים כי זה נחשב יוקרתי.
הייתי מגינה על כל אגוזי הקוקוס הנקרים בדרכי.
שזה בעצם כלום, כי איפה אני אתקל פה באגוז קוקוס?..

במידה ומישהו מחנטרש לך בשכל, תחנטרשי בחזרה? מה יהיה משפט המפתח?
תלוי איזה סוג של חנטרוש ואיזה חינטרושים הוא מצפה ממני לחנטרש והאם הוא חנטרשן מקצועי או חנטרשן חובבני, ואם חינטרושיו הם חינטרושים שנונים או חינטרושים מטופשים עד מאוד.



אני מניחה שכן.





משפט המפתח ודאי יהיה שיש לי מפתח אבל אבד לי הבית.

ולסיום, אילו היתה לך שאלה הזויה שמתאימה לשאלון. מה היתה השאלה ומה היית עונה עליה?
הייתי שואלת לאן קשקושי העופרת שהעיפרון מכתים בהם את הדף נעלמים כאשר עוברים מעליהם עם חתיכת הגומי הנקראת מחק.

והייתי עונה שבתוך כל מחק יש מאגר סודי וקסום של קשקושי עופרת.

שזה שקר.




אז שוב אני מעדכנת כשאני מתה כבר ללכת להתקלח, וזה כשיש ארץ נהדרת אל מול פעם בחיים אל מול עוד שני פרקים של פעם בחיים שטרם ראיתי פלוס פרק של הירוס שלא ראיתי.

רק שהפעם אני גם גמורההה מעייפות!
פנטסטיק.

אז בנקודות:

אחרי שהייתי ברביעי בהופעה ולא ישנתי,

וחמישי הייתי אצל נטע ולא ישנתי נורמלי אח"כ,

ביום שישי יצאתי מהבית עם תיקים לאיזה שלושה ימים, יצאתי לאחר העדכון הקודם פלוס התארגנות מאסיבית וארוחת ערב מהירה, והלכתי לשמור על טלטול הקסם של ילד הזה,

הלכתי לישון מאוחר, קמתי מוקדם כי טל העיר אותי,

הלכנו לספארי (ד"א- בפעם הראשונה בחיי הייתי בספארי! ה-ה-הכיצד?! בתור ילדה שנולדה בר"ג ובילתה שם הרבה מחייה- איך לא לקחו אותי לספארי?!... להגנת אמא- הייתי בבטן.)

טל התלהב ונהנה מכל רגע- גם אנחנו =) זה היה אבל מעייף נוראאאא כאילו אני לא עייפה מספיק.. =))

חזרנו הביתה (לא שלי), אכלנו- לאדעת מה יש לי, כל הימים האחרונים אני לא רעבה בכלל, ואני אוכלת סתם כי זה טעים לי וכי

אני בעלת אופי של דבה! אבל זה לא בסדר שאני לא רעבה. ויצאתי לכיוון דנה =)

אמא שלה עשתה לי קבלת פנים כבר במעלית, וירדן מבין גזרי עתונים =)

דיברנו המון במקום לעבוד (וואו, איזה שוק.. חח... אבל לא! לא יקרה יותר! נכון דנה?) ואכלנו עוגיות נהדרותתתתתתת של אמא של דנה! סגידה לתמי ולעוגיות! שיווו טעם של גן עדן, אני לא צוחקת אתכם!

אז גם כשהצלחנו לעבוד נקטענו ע"י אוכל/שיעולים/עצמנו/אמא של דנה שבכלל לא הייתה שם/פסיכולוגים של חיות/טלפונים ומסנג'ר עם שאלות ארגוניות לרב לגבי הערב.

מה בערב אתם שואלים?

הופעה! של מאיה רוטמן! בתיאטרון תמונע =)

התארגנו די מהר מדי, יצאנו, אספנו את אורטי וקים, שמענו מזרחית מוזרהההה של קים באוטו (יותר נכון- העברנו לקים שירים בדיסק), הלכנו להתלונן על המחיר שירד ואף אחד לא טרח לזכות אותנו, חזרנו לאוטו, אכלנו טוסטים, הזמנו את נועה המתוקה שהגיעה, דיברנו על צבא (אהמממ.. קים) - לא בהכרח בסדר הזה.. חח

נכנסנו פנימה ושמענו קצת מאריאלה עדוי שהופיעה קודם, ענבר וגריידי מצאו אותנו, וכשהסתיימה לה העדוי- התמקמנו. ואז שינינו עוד קצת מקומות. והתמקמנו.

טוב, ההופעה הייתה נהדרת, אין מה להגיד בכלל =) השירים שלה באמת טובים, אני ממליצה לכם להכיר =)

היא קצת הזויה לפעמים, מאיה, אבל נקרא לזה... מיוחדת.

היא באמת מיוחדת.

טוב, הסתיימה לה ההופעה, מצאנו בחוץ את ניר עוז שכל ההופעה דיבר עם אפרת גוש על הבר, ויש מחר הופעה שלו, והבנאדם דווקא מסקרן אותי =) אם בא לכם, תגידו =)

ג'קו היה סנוב ולא אמר שלום, וענת אסתר חיטמן הייתה מתוקה, אבל מרחוק, כי לא ראינו אותה בחוץ, סתם רציתי לציין שהיא הייתה, ולי ולעדי הייתה הרגשה שאנחנו מתחכחות באמנים וסלבס

קניתי גם (זה היה לפני ההופעה אבל הידיים שלי קרות מדי בשביל לתקן עכשיו) את הדיסק החדש של מאיר בנאי, שמעתי בינתיים רק חצי ממנו באוטו =)

אחרי ההופעה גררתי את גריידי לאוטו, ונסענו להחזיר אותה הביתה, להחזיר את דולסה הביתה (בטיימינג מטורף שאיכשהו הספקנו את מונית השירות האחרונה שכבר הייתה בדרכה לנתניה =)) ולחזור בעצמנו הביתה לביתה הקט של דנה =) מתות מעייפות המשכנו לאכול עוגיות, מיץ תפוזים, וגם אח"כ מתחת לפוך התעקשנו להמשיך לדבר ולצחוק מאשר ללכת לישון כמו בני אדם יותר משלוש וחצי שעות. אבל זה היה שווה את זה =)

וכך אני חוזרת לתחילת הפוסט- אני גמורהההה מעייפות, לא ישנתי טוב מיום רביעי!

יאללה, מתי סופ"ש? חח

שיהיה שבוע נהדר וחג שמח!

תפוחים ובננות!

יעל, שמקווה בכל לבה שיש מים חמים =)