זהירות- פוסט שלא יעניין אתכם!

וואו, איזה שבוע שעבר עלי =)

אין לי כוח לחפור, אבל אחרי כל ההתפתחויות, אני פשוט לא יכולה להשאיר את הפוסט מתחילת השבוע...

אז ככה

על יום ראשון שמעתם כבר, ואם לא- גלגלו קצת למטה =)

העניין ההוא שנדחה מיום ראשון, הועבר ליום שלישי, יצאתי קצת מוקדם יותר מהעבודה לאסוף את הנגן שלי מהמעבדה אליה הוא נשלח מבאג, ובדרך לשם מישהו סימן לי שיש לי פנצ'ר. טוב, כבר כמעט הייתי במקום, ותכף סוגרים, מה כבר יכול להיות- אגיע לשם ואבדוק.

הגעתי לשם, אספתי את הנגן השקסי שלי אחרי בדיקת תקינות קטנה שהטייפ ריקורדר אכן עובד, ובבואי לבדוק מה מצב הצמיג ומה הסיכוי שהוא יחזיק לי ככה עד ת"א- גיליתי שזה אשכרה וואחד פנצ'ר! הגלגל ממש על הרצפה כבר...

(מחייגת) -"אבא... אני צריכה להגיע לת"א ו.. יש לי פנצ'ר. מה אני עושה?"

למזלי הוא היה עם אמא בדיוק בדרך לקניות, אז הם עברו בדרך, אבא לימד אותי איך להחליף גלגל, הרגשתי ממש כמו איזה מר עולם, שאני מצליחה להרים אוטו בעזרתן של שתי חתיכות מתכת בלבד (טוב, ג'ק קוראים לזה, המצאה גאונית בהחלט), הוא הראה לי בדיוק מה עושים שלב אחרי שלב, וסיכמנו שבפעם הבאה שזה קורה- אני מתקשרת אליו והוא שוב בא. חחח... סתם, זה לא כזה מסובך, רק שכדאי שהוא יזכיר לי את העניינים עם האפוד המביך הזה והמשולש 30 מ' לפני הרכב... מה שעכשיו לא עשינו כי לא היינו בכביש כזה שצריך. קיצצצצצצ... התקשרתי לשרון (אהה, כן, לא הזכרתי אותה קודם, אז נקרא לה 'ההיא מהתכניות שהועברו מיום ראשון ליום שלישי') והחלטנו לדחות ליום רביעי. כשחושבים על זה- הייתי צריכה לבוא לה ברביעי עם גלידה. אבל חכו שמעו מה היה ברביעי...

הגעתי אליה ואפילו לא הסתבכתי בדרך, למרות שהמפה הטעתה אותי כי כנראה שהיא לא מעודכנת בדיוק איפה יש ואיפה אין פנייה שמאלה בת"א... אבל הסתדרתי ג'אסט פיין, והגעתי ממש מוקדם. חניתי חצי על המדרכה כמו כולם, דבר שמאוחר יותר קיבלתי עליו דו"ח. כולה שעה הייתי אצל שרון וכבר קיבלתי דוח..

דו"ח חנייה ראשון, הוריי! חח

יש לציין שהמדרכה הייתה אפורה- לא צבועה, כמו כל הרכבים לפני- לא הפרעתי למכוניות לעבור, גם לא להולכי רגל על המדרכה, גם לא לאופניים וגם לא לעגלות. היה פלנטי אוף מקום. אני לתומי חשבתי שיתחשבו בשל מצוקת החנייה בת"א (לא המצאתי את זה! מדברים על זה כבר כמה זמן) אבל כנראה שזה שלא עדכנו את הפקחים שהם צריכים להתחשב.

טוב, טוב, איך קפצתי לדו"ח, לפני הדו"ח חיכיתי לשרון שבאה לאסוף אותי, ולאחר הכירות עם כלביה המתוקים (מישהו מחפש כלב מקסיםםם לאימוץ? קטן ומתוק, מחונך, רגוע ושמח? השאירו פרטיכם!) עברנו לעניין- פיתוח קול! אתם לא מבינים בכלל כמה התגעגעתי לזה. איך אני אוהבת את זה, אני פשוט קורנת מזה! ושרון בכלל, מקסימה, היא ממש מדהימה =) כשהיא גילתה שקיבלתי דוח היא התנצלה וכל כך הצטערה.. חח מתוקה אמיתית =)

זהו, טוב, אני לא אתחיל לחפור כאן על השיעור עצמו, אם זה מעניין אתכם- תשאלו, אבל מאוד נהניתי!

משם נסעתי לדנה, קורנת ומאושרת מתמיד, אני חושבת (דנה- אישורך?), ישבנו, דיברנו, פתחנו, פתרנו, שיתפנו, צחקנו, ניגנו ושרנו, נהנינו מאוד, ואכלנו את אחד מהסלטים המטורפים (תרד עם תותים?!?! אתם לא'מבינים כמה שזה היה טעים!) של אמאתמי (סגידה)(סגידה)(סגידה), עם קצת קרדיט לשולה בישולה.. חח

קיצ.. הגעתי הביתה, התארגנתי, ארגנתי תיק למחר- אירוע של העבודה + שינה אצל דנה, ראיתי פעם בחיים, התקלחתי, שיעורי בית משרון ויאללה, למיטה אחרי אחת בלילה. מאוחר מדי ביחס ליום הארוך של מחר, אבל היה שווה כל רגע!

יום חמישי, בוקר, עבודה, כולם שמחים באופן בלתי מוסבר, בשעה אחת (טוב, אחת וחמישים בערך..) יצאנו כל המשתתפים באירוע לכיוון ת"א כדי להיות שם בשתיים לעשות חזרה גנרלית- כמה עובדים מכל אגף היו צריכים להעלות איזה קטע קומי עם שיר וזה.. ענק! השקענו המון וצחקנו המון, היה כיף, בערך בחמש שוחררנו לביתנו להתארגן לאירוע, אבל מי יספיק לחזור הביתה? נסעתי לסבתא, התקלחתי התארגנתי ויצאתי, הגעתי לשם לפני כולם, אבל סתם בגלל שכולם (כמעט) איחרו, זו לא אני שהקדמתי.. זה היה טוב כי היה לי זמן לעשות עוד קצת שיעורי בית, למרות שבהו בי, התעניינו ובעיקר לא הבינו מה אני עושה- בסוף גיליתי שמישהו שניגש אלי זה בעצם מישהו שאני מתכתבת איתו כל הזמן במיילים בעבודה! בנושאי עבודה כמובן (טוב, וגם קצת לא), והתראינו לראשונה רק אתמול! כי הוא יושב בנתב"ג, ולא איפה שאני... היה כיף ממש לפגוש אותו ולדבר איתו.. הוא ממש לא כמו שתיארתי אותו! ומעבר לזה לא ארחיב =)

כולם התחילו להגיע, אוכל שתייה (אני צריכה לזכור לא לשתות בירה אחרי יין, במיוחד על בטן ריקה!) היה טעים, מושקע מאוד, המשתתפים התחילו להתארגן ולארגן, להתאפר, להתלבש, כולם היו לחוצים ונרגשים (במיוחד הילה.. חח), כל ההופעות היו ממש ממש יפות ומושקעות, גם שלנו(!), היה כיף נורא למרות שלא ניצחנו, אח"כ עלה ישראל קטורזה וגמר אותנו מצחוק! הוא בכלל התלהב מהקטעים שהעלנו, והוא אמר שהוא הכי אהב את הקטע שלנו! ייפי =)

זהו, אח"כ קצת קינוחים וקפה, ואז מסיבונת, בשלב זה רב האנשים הלכו, זה בד"כ השלב בו גם אני הולכת אבל היה בי עוד הרבה אדרנלין שהייתי חייבת לשחרר, אז החלטתי להשאר קצת =) רקדתי עם כל כך הרבה אנשים והשתוללתי, ובכלל כל הערב הרגשתי איך רוח השטות שלי חוזרת אלי, גם במסגרת מקום העבודה =) שזה היה כיף, מקווה שזה לא היה חד פעמי עקב האווירה המטורפת... חח

טוב, אחרי כמה שירים הרגשתי את הרגליים שלי מתחילות לכאוב, והתחיל לכאוב לי בצד (זקנה או לא זקנה?..) גם ככה אני חושבת שמיציתי את כל מי שהיה שם, רקדתי עם כל מי שאני מכירה בערך =)

נפרדתי מעוד כמה אנשים ונסעתי לכיוון דנה, שעוד הייתה בראשל"צ, ישבתי באוטו מתחת לבית שלה, עם שרון קרלן ברקע והמון מחשבות בראש, חיוך על הפנים ואהבה גדולה בלב =)

דנה באה וחנתה ממש לידי, העירה אותי מהפנטזיה/נמנום בו שקע מוחי, ואחרי שישבנו עוד קצת באוטו שלי ועשינו תחרות למי יש יותר ריח של סיגריות בשיער (דנה ניצחה בגדול), עלינו אליה, וכמובן שבמקום ללכת מיד לישון- עשינו שטויות.. אינטרנט, מסנ, טלפון.. גם אחרי שנכנעתי והחלפתי לפיג'מה וצחצחתי שיניים- דיברנו, כרגיל, עוד איזה שעה מתחת לשמיכות =)) חח

היינו אמורות לקום בשמונה ולנסוע לבית שמש, כך שמצב הצבירה שלנו לא היה מזהיר במיוחד, אבל בסוף גילינו בבוקר שדניאל ממש לא מרגישה טוב, ונשארנו לישון עוד קצת... ועוד קצת... ועוד קצת ודי =)

התעוררנו באחת, שוקו חם, עוד קצת שטויות, רותם קפץ להגיד היי (טוב, לקחת את המצלמה, אבל הוא נשאר להגיד היי, ועוד כמה דברים.. חח), ישבנו בכיף שלנו, אח"כ ליווינו אותו לתחנה והלכנו לסודוך! עוד חלק בכיבוש ת"א, עוד מקום שמעולם לא אכלתי בו! היה ממש טעים, ואני רוצה לחזור ולנסות את האיטלקית ההיא ואת האווז שהם ממש שמנים ונראים מעולה!!

אתם לא יודעים, אבל כל החפירה שכתבתי היה במגמת קיצור, סתם שתדעו.. חח

זהו, זה מספיק אני חושבת,

אז שבת שלום ו-ש-בת שלום!!

(הולכת לראות גריז ולאכול עוד משהו =))