כי אני לא מתעסקת עם קוק, וכי כשיש לי מוזה בצהריים אני צריכה לעזוב הכל ולפרש אותה לשיר במקרה הטוב, או למשפטי מפתח שאני אמורה להבין אח"כ במקרה הרע- מה שאמור לתת לי יותר זמן לעבוד.

הפעם זה המקרה הרע, וככה זה גם נראה... חחח

מתעורר מחוייך ועליה חושב,

נדמה שהמוח לאט כבר מבין

אחרי לילה של בכי ולב דואב,

אך הלב מאוהב, מסרב להאמין.

היא לא רוצה שתהיה איתה

ולא רוצה שתהיה בלעדיה.

כבר לא מרגישה ובכל זאת תשמח

שתמיד, בכל רגע, תחשוב רק עליה.

לא תסכים לחלוק בך

וכך אותך היא גוררת,

שבשום אופן לא תהיה מאושר

עם אף אחת אחרת.

שתמשיך אותה ורק אותה לאהוב

למרות שהיא לא אוהבת,

אותך היא תשמור אליה קרוב

אך היא תהיה משוחררת.

תעניק לה המון בטחון בעצמה,

הכל למענה ותמיד רק איתה

והיא רק תתן תקווה קטנטנה

שאולי יום אחד תשנה דעתה.

ולבך לא נותן בשום אופן לראות

שהנסיכה בצריח מסוכנת יותר

גם מדרקון יורק אש וזורק חרבות

המחכה בתחתית המגדל ושומר.

אין שום דרך לצאת ואין חנינה

ושוב לילה של בכי ולב שכואב

כלוא באופיה, סחפה גם אותך,

אתה קם מחוייך ועליה חושב.