לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


Say what you want to satisfy yourself, but you only want what everybody else says you should want... -Mika


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מאי 2008    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

5/2008

מתי לאחרונה אכלתם תפוח זהב?


אני אוהבת תפוזים.

בבואך לבחור תפוז, אתה בוחר את זה שנראה הכי טוב מבחוץ.

יש את אלו שבוחרים ואוכלים מה שיש,

יש כאלו שבוחרים, פותחים אותו, מוודאים שהוא לא רקוב ואוכלים,

יש כאלו שבוחרים, ולפני שהם אוכלים הם מבצעים נתיחה קפדנית בחיפוש אחר תולעים או מזיקים אחרים.

יש את אלו שימצאו תולעת, יחתכו את החלק שלדעתם היא באה איתו במגע, ואוכלים את השאר.

יש כאלו שיקחו שניים או שלושה תפוזים, אולי יותר.

יש כאלו שיגלו שהתפוז שלהם רקוב, ויחליטו לשדרגו לכדי ריבת תפוזים מתוקה.

כמו שיש כאלו שזורקים את הקליפה, ויש שעושים ממנה מטעמים,

ויש שרק סוחטים את הפרי, וכמובן את אלו שמחזקים אותו בוודקה.

 

אני, אם יש חשש ולו הקטן ביותר שבתפוז יש תולעת או ריקבון מסויים- אפילו לא אתקרב.

עכשיו, יש שיגידו שאני לוקחת את זה קשה מדי, בררנית מדי או פרפקציוניסטית, אבל אני לא יכולה לסבול ריקבון בתפוז שלי.

גם לא תולעים.

 

אני אוהבת תפוזים, אבל אני לא אוכלת הרבה תפוזים.

לפעמים זו טרחה להתחיל לבדוק אותם, או אפילו לקלף.

לחתוך, להפריד את השכבה הלבנה, להוציא את הגרעינים.

אם מישהו יגיש לי פלח, ככה נקי, או יסחט בעבורי מיץ- ודאי לא אסרב,

אבל בד"כ כאשר מישהו טורח- הוא כבר טורח בעבור עצמו, למה שמישהו יעשה בשבילי את העבודה השחורה?

 

אני לא אקח ואתחיל לאכול ואם הוא לא ימצא חן בעיני אזרוק. כי אז אחרי כל הטרחה ועד שהחלטתי כבר לקלף ולהכין את התפוז למאכל- אני אגלה שהוא נגוע ואזרוק אותו, ואז אני אשאר בלי תפוז אחרי שכבר השלמתי עם העובדה שיש לי אחד כזה. זה קשה, אני אומרת לכם.

אז אני מלכתחילה בודקת את התפוז. בוחנת. אם הוא נראה בסדר, אני אבדוק מקרוב יותר.

אם יש חשש לחורים של מזיקים או משהו שלא נראה לי, אני אעזוב מיד.

הרי אם אעלים עין מפציעות הפרי אני כבר אחכה לאכול אותו, ואז אתאכזב כשאגלה שהוא כלל לא ראוי למאכל.

ויותר גרוע- אם הוא כן ראוי למאכל אבל הוא לא מספיק בשל, או יותר מדי בשל, או סתם לא טעים?

מאכזב.

ואז כשכבר החלטת שאת רוצה תפוז, את יוצאת לבחור לך תפוז אחר, ובכל אחד קיים פגם ואת לא מוצאת אחד מושלם, אז או שמתבאסים או שמתפשרים על אחד לא מושלם, ואי אפשר לאכול אותו, ואז גם אותו זורקים, ושוב מהתחלה, ומוצאים תפוז, ואפשר לאכול למרות שהוא קצת רך מדי וזה מייאש, וואחרי כל הציפיה הזו גם כשתמצאי תפוז מושלם זה לא יהיה מספיק כי כל הציפיה הזו העצימה את החוויה וזה בכלל לא טעים כמו שציפית שיהיה, ולנצח תרדפי אחר תפוזים בחיפוש אחר התפוז המושלם שמעולם לא היה לך ולעולם לא תמצאי.

 

תפוזים בסה"כ זה בריא, פירות בכלל,

אבל עם כל האהבה לתפוזים, אני פשוט לא מסוגלת להתקרב לתפוז נגוע.

 

 

נו... תמיד יש בננה.

נכתב על ידי Familiar , 2/5/2008 15:55   בקטגוריות סיפרותי  
13 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של רועי.. ב-24/5/2008 17:24



Avatarכינוי:  Familiar

בת: 38

תמונה



מצב רוח כרגע:


13,119
הבלוג משוייך לקטגוריות: 20 פלוס , אהבה למוזיקה , מסעות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לFamiliar אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Familiar ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)