זה הקטע המדובר שנכתב ביום ראשון שעבר בשתיים בלילה.

אהה, טכנית זה כבר שני.

אור וגריידי כבר מסרו ביקורות =)

אי שם בלב תל אביב

בדירת חדר בתוך מסדרון

נמצאת לה מרפסת אחת קטנטנה

מרפסת עם נוף לרחוב הירקון

דווקא לא משקיפה היא לצד של הים

מצד מערב יש רק דלת בקיר,

יש לה נוף מיוחד במסווה של רגיל,

נוף לאחורי הקלעים של העיר.

רואים משם אדם שאוהב

את הדרך בדרכו אל הים

ילדה קטנה תוהה על העתיד

לפני שתגיע לשם

רואים משם את ההתרגשות

שלפני העלייה לבמה,

רואים שאיפות רצונות ותקוות,

חלומות לפני הגשמה.

וכשרוח דרומית מכה בפני

ואורות מקשטים את עירי,

נושמת עמוק ריח מלוח של ים

ותוהה אם כל זה אמיתי.

רואה מכונית נוסעת בדהרה

במקביל למכולת השלווה בפינה

אשה מבוגרת עצרה להביט

בציפור המקננת בחלונה

רואה בפאב הסגור, החשוך,

את הברמנית מנקה,

חברים ותיקים באיחוד מחודש

בדרך לעוד הרפתקה.

רואים משם אדם שאוהב

את הדרך בדרכו אל הים,

ילדה קטנה תוהה על העתיד

לפני שתגיע לשם

רואים משם את ההתרגשות

שלפני העלייה לבמה,

רואים שאיפות, רצונות ותקוות,

חלומות לפני הגשמה.

עומדת לי כך בלב תל אביב

במרפסת עם נוף לרחוב הירקון

משקיפה היא לצד השני כביכול,

זה בעצם הצד הראשון.

יש, עשו לי ביקורת בלוג =)

עריכונת:

חבל. אני יודעת איפה אתם גרים.