אני לא מאמינה שיגיע היום סוף העולם.

אולי מפני שלא חקרתי מספיק ולא ירדתי לעומק ההבנה של מה שהולכים לעשות היום שם בז'נבה (או איפה שזה לא יהיה),

ואולי מפני שאני אופטימית שרוצה להאמין שיהיה לי עוד זמן להספיק את כל מה שלא הספקתי. אבל הרי לעולם אני לא אספיק את כל מה שרציתי, ותמיד ארצה עוד. ואני חייבת למות מתישהו.

אבל גם אם כן, אני יכולה להתנחם בזה שהספקתי לחיות יותר מילד בן 16, והרבה יותר מילד בן 6. אם אני מתה- כולם מתים איתי (מואה הא הא). מצד שני.. יש עוד כל כך הרבה שעוד לא טעמתי. מה היה יכול להיות לי בגיל 24? 28? 35? 67?!? לא רוצה עדיין לגמור פה, תנו עוד כמה שנים!!

טוב, בכל אופן, רציתי לנצל הזדמנות זו כדי להגיד לכם שנהניתי מאוד במשך 22 שנים (איך ברגעים כאלה משמיטים את כל הזבל, נכון?),

שהכרתי במשך כל שנותי אנשים נפלאים (וגם כמה חלאות),

שהייתה פה יצירה נפלאה (והרבה חרא, אבל גם לזה התרגלנו),

שתמיד היו אנשים טובים באמצע הדרך (ויותר מדי אנשים רעים אורבים באותה הדרך),

המון המון עניין (ולא מעט שעמום),

הרבה חכמה (ויותר מדי טפשות),

מלא אהבה (ובערך אותה כמות של שנאה),

ושהעולם היה נפלא בסה"כ (זו האנושות שמתעקשת להשחית אותו).

ברור לכם שהסיבה היחידה שאני כותבת את זה היא בגלל שכבר ספטמבר ולא כתבתי כאן כלום מסוף החודש הקודם..

לא יקרה שום דבר, העולם ימשיך לנוע על צירו גם מחר, ויהיה רגיל מאי פעם. לדעתי אפילו תוצאות הניסוי לא יניבו יותר מדי מסקנות כמו שציפו.

הכל כרגיל.

אז אם אתם עדיין לחוצים- תרגעו.

האנושות אוהבת להכנס לפאניקה, והתחביב הכי גדול של התקשורת היא להכניס את האנושות לפאניקה.

כמו באג 2000. אני צוחקת רק מלהזכר בזה.

בכל אופן, שיהיה לכם יום מפץ שמח,

והמשך חיים נהדרים!

אם לרגע חששתם לקיומכם- קחו זאת כרמז ותקומו מחר בבוקר לעולם אחר- תשנו אותו, תעצבו אותו, או סתם תתחילו לעשות את מה שאתם באמת רוצים ולא הספקתם,

כי מפץ לא יהיה, אבל זה לא אומר שאתם לא יכולים למות בטעות מחר.

הרשו לי לנצל במה זו בכדי לבקש מכם לפנות 3 דקות ולתת את קולכם לשיר 'נהר של טעויות' במצעד השנתי של גלגל"צ.

http://glgltz.co.il