לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


Say what you want to satisfy yourself, but you only want what everybody else says you should want... -Mika


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מאי 2010    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

מכתב לילדה שהייתי


היי.

את לא מכירה אותי, אבל אני מכירה אותך.

למען האמת, אני חייבת לך תודה. תודה על מי שהיית.

בזמנים הקשים או השמחים, בטוב שהיה בך וברע- את בנית את מי שאני היום.

כמה שאת חושבת לפעמים שיכול להיות יותר טוב ושהלוואי והיה אחרת- אני שמחה שלא. אני שמחה שאת עוברת את כל מה שאת עוברת בדרך הזו בדיוק.

כי זה מה שהביא אותי לאן שאני, זה מה שהפך אותי למי שאני. ואני די מרוצה.

אני יכולה להגיד לך שהבעיות החברתיות- יעברו. רק עניין של זמן. זמן שבא לחשל אותך ולהפוך אותך לאדם טוב יותר.

אני יכולה להגיד לך שההורים שלך פתוחים לקבל ביקורות וגם אם הם טועים- את יכולה להסביר להם את הצד שלך. הם יבינו.

אני יכולה גם להרגיע אותך שהם תמיד יהיו לטובתך. גם אם זה לא תמיד נראה ככה. למרות שבד"כ זה כן נראה.

אמנם את מקבלת ציונים מעולים בכל המקצועות, אבל אני יכולה לגלות לך שבחטיבה זה קצת ישתנה, ואל תבהלי אם את לא מצליחה במקצועות שלא מעניינים אותך. את לא באמת תצטרכי אותם. תמיד ידעת מה טוב לך ומה לא, מה את צריכה ומה מיותר לך.

כמובן שתצטרכי את כל הידע הזה, מיותר ככל שיהיה, בשביל הבגרויות, אבל את יכולה להירגע כבר עכשיו- עברת את כולן.

את תלמדי כמה דברים על חברות אמיתית, על אהבה, וגם על אנשים רעים ועל טפשות.

תלמדי שמישהו שאת סומכת עליו היום, יכול לבוא מחר ולהפנות לך את הגב, או יותר גרוע- לבגוד. לא תמיד תביני למה. ולפעמים הם סתם מקנאים. למרות שזה נראה לך מוזר- כן, יש במה לקנא בך. אני יודעת שאת לא רואה את זה מאיפה שאת עומדת היום.

 

 

הייתי אומרת לך לא להקשיב לאמא כשהיא תגיד לך ש'ילדה בגילך לא צריכה חבר, היא צריכה להשקיע בלימודים', כי זה יתקבל אצלך באופן קשה מדי וישפיע עלייך יותר מדי, אבל בת'כלס, אם לא היית מקשיבה לה, אז לא היית נתקעת במשך כל גיל ההתבגרות ויותר עם המחשבה שאמא שלך לא תקבל את זה, ואז בעצם זה היה משנה את מי שאני.

אז אני רק אגיד לך שגם כשיהיה לך קשה ותאבדי תקווה בעניין (וזה עלול לקרות די הרבה בעתיד)- זה בסדר, זה יסתדר.

 

כנ"ל לגבי תספורת "אבי" הידועה לשמצה- אם ההורים שלך לא היו עושים את זה, סביר להניח שהיית מפספסת כמה שיעורים לחיים.

מה שכן- ההורים שלך לפעמים מבטיחים הבטחות רק כדי לגרום לך לעשות משהו. הם לא יקיימו אותן.

לא יודעת, אולי הם כן התכוונו לקיים אבל אחרי שמילאתי את החלק שלי בעסקה- הם כבר לא ראו צורך למלא את חלקם... כי הם קיבלו את רצונם.

 

הייתי אומרת לך גם לטפל טוב יותר בקוקה, אבל אני כבר לא יודעת- גם אני כנראה לא מקדישה די תשומת לב לצ'ואי.

מי זו צ'ואי? אה... את עוד תכירי אותה.

 

בגדול, את כבר יודעת מה לעשות.

ואם את לא יודעת, את תדעי בבוא העת, ותעשי את הדבר הנכון.

רק תמשיכי בדרך שלך ותמיד תעשי את מה שאת מאמינה בו, ותילחמי על הדרך שלך אם את מאמינה שהדרך בה מובילים אותך שגויה.

יש לך מצפון ענקי. את אוהבת מכל הלב, יש לך ים של סבלנות, שאולי עם השנים מתחילה לדעוך... את רודפת צדק, נלחמת עבור מי שאת אוהבת ומי שנעשה לו עוול שלא בצדק, תמיד את נכונה לעזור. את יודעת להבחין בין טוב לרע, יש בך המון עומק ואת לא רואה באופן שטחי כמו כמה אחרים שאת מכירה. את חכמה ונבונה, יש בך ערכים של נתינה ואהבת הזולת, את יודעת להעריך את הדברים הקטנים והחשובים בחיים, ולא כל כך מבינה איך אפשר לא לראות אותם, ואיך אפשר לנהוג ברוע לב ולעשות רע לאנשים.

 

בגדול, למרות גילך הצעיר, את בנאדם טוב יותר מכמה אנשים שאני מכירה היום.

כל זה ואת עדיין לא אוהבת את עצמך, בעלת דימוי עצמי וביטחון עצמי נמוכים.

אבל גם זה בסדר. גם זה בא ללמד אותך המון על החיים. וזה יעבור.

 

אני יכולה להגיד לך שבגיל 24 את ממשיכה להיות רב מי שהיית פעם, אבל את אוהבת את עצמך, יודעת מה את שווה, והביטחון העצמי גם השתפר מאוד, אבל יש עוד הרבה עבודה בנושא הזה. עד גיל 24 הגשמת לא מעט חלומות, הלכת עם האמונה שלך ולא נגרתת אחרי הזרם כשידעת שגם אם זה נכון לאחרים- זה לא בהכרח נכון לך. סללת לך דרך משל עצמך ואת הולכת בה.

לא נכנעת (עדיין) ללחצי הסביבה, וברב התחומים הסתדרת- עם האמונה שלך, קצת תמיכה מאחרים והרבה תמיכה מעצמך. הקשבת לעצמך, הקשבת גם לאחרים, אבל אף פעם לא עשית משהו אם לא היית שלמה איתו בעצמך. בסך הכל את יודעת הכי טוב מה טוב לך.

 

 

תמשיכי להינות ולהיות בדיוק מי שאת,

כי אם תשני משהו- אני לא אהיה מי שאני היום.

 

 

 

 

 

ועכשיו כששלחתי את המכתב-

מתי צפוי להגיע אלי המכתב מעצמי של עוד 10 שנים?

נכתב על ידי Familiar , 5/4/2010 22:28   בקטגוריות מכתבים למערכת, פסיכולוגיה בשנקל, אופטימי  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Familiar ב-11/4/2010 22:27
 



סוג של ששששש


 

 

יש איזה סוג של ששששש

בכל העולם, הלילה

בכל העולם

אפשר לחוש את האהבה באויר.

תודי שזה כך.

רק אני ואת

רק שנינו לבד, הלילה,

רק שנינו לבד,

זה מרגיש לי טוב

לאחוז בך קרוב.

 

תקשיב טוב טוב ותתקרב

אל תפחד לתת ללב להלום

לא זה לא חלום

מה שתשמע באוזנך

זה שאלחש אני אוהבת אותך

תמיד ולנצח

 

יש איזה סוג של ששששש

בכל העולם, הלילה

בכל העולם

אנשים כמונו מתאהבים.

 

 


 

יום ארוך בעבודה. כל היום שרתי לי שירים.

פתאום משהו קפץ לראש, פתאום איזו מנגינה הזכירה לי איזה שיר.. כל היום החלפתי לי ככה שירים.

אפילו שירי חגים היו שם.

 

כמה דקות לפני שיצאתי מהעבודה התחלתי לשיר את There's a kind of hush של ה-Carpenters.

אין לי מושג מאיפה זה צץ לי בראש.

שרתי לי ושרתי, ובעודי יורדת במעלית אני חושבת לעצמי:

"הששששש.

א קינד אוף הששששש.

סוג של שששששש.

(מתחילה לשיר במנגינה) יש איזה סוג של שששששש"

(שתי שניות של שקט)

ואני ממשיכה: "בכל העולם..."

ברגע זה נדהמתי לגלות שהמילים "בכל העולם" זהות במספר ההברות למילים "All Over The World" ודומות מאוד בטעמים.

משתלב נהדר.

 

זהו, מאותו רגע, 20 דקות של נסיעה הביתה שעברו כל כך מהר, אפילו בלי רדיו,

רק אני, שרה לעצמי ומנסה למצוא תרגום ראוי לכל שורה בשיר.

 

(וכמובן גם מאוד משתדלת תוך כדי לא לשכוח מה שהמצאתי שנייה קודם)

 

הגעתי הביתה, סגרתי פינות מול המילים המקוריות,

והנה, ראו מה קרה! יש לי שיר חדש :P

 

כמובן שיש כמה נקודות פתוחות, מילא העובדה שהבית הראשון בזכר והפזמון בנקבה (אפשר להפוך את הבית לנקבה אבל זה מוסיף הברות שקצת תוקעות את הרצף, אבל בינתיים זה מעין דואט שכזה, כשאת הפזמון האחרון אפשר לשיר ביחד) אבל יש שורות טיפה ארוכות מדי ומסתדרות רק אם מתחילים לשיר הברה אחת קודם.

אבל לעת עתה זה נחמד לי גם ככה כמו שהוא.

 

אני אומרת- יום אחד אני אקליט גם אותו.

מצטרף לרשימה המתארכת..... =)

 

שיהיה ערב מלא קסם והששששש...

נכתב על ידי Familiar , 8/2/2010 19:30   בקטגוריות תרגום, שמח, שירה ופרוזה, ריגושים, אהבה ויחסים, אופטימי  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אני חושבת ש..


אני אפתח פה קטע חדש כדי לעדכן פה איזה שיר בעוד כשלושה ימים.

לא כל כך אהבתי את השיר, לכן אני מעדיפה שהוא ישאר חבוי בחודש פברואר,

ואני לא יכולה לכתוב אותו כרגע כי הוא בבית ובבית אין לי מחשב. עדיין.

 

להלה

הממ

זהו. אני מניחה.

אני חושבת שנדבקתי מצחי. כמה מפתיע. בלעעעע

 

פורים שמח למי שכבר מתחיל לחגוג!

אצלי החגיגות מתחילות כבר ביום שלישי...

 

שבוע טוב לכולם! =)

 


 

אתה לא צריך לומר לי שאתה אוהב אותי

רק חבק אותי חזק כשהלילה מתקפל

אהת לא צריך לומר לי שאתה אוהב אותי

רק לשכבר כאן לצדך ואת צחוקנו לגלגל

אתה לא צריך להגיד שאתה אוהב

אחיזתך בכף ידי אומרת כבר הכל

אתה לא חייב לומר לי שעלי אתה חושב

רק תזכיר איך בשבת סתם נרדמנו על החול

אתה לא צריך להוכיח כמה שאתה אוהב

או לנסות למדוד אושר ולהמיר רגש במילים

רק לנוח על חזך ולהאזין לקצב דפיקות הלב

מסגיר את שבנפשך, מחצין את שעמוק בפנים

לשבת סתם עם חברים או לטייל איתך לבד

לשכב יחדיו מחובקים ולהפוך לגוף אחד

לגלות סודות כמוסים, לרוץ ביחד בשדות

בדברים הכי קטנים, נאהב בין השורות

נכתב על ידי Familiar , 28/2/2009 19:40   בקטגוריות שירה ופרוזה, אופטימי  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  
Avatarכינוי:  Familiar

בת: 38

תמונה



מצב רוח כרגע:


13,119
הבלוג משוייך לקטגוריות: 20 פלוס , אהבה למוזיקה , מסעות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לFamiliar אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Familiar ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)